You need a newer version of flash

דיכאון - Depression

"נכנסתי למצב של דיכאון. מה לעשות? מה עושים? אני מרגיש שאיבדתי את טעם החיים מהדיכאון הזה. היו הרבה דברים שהייתי נהנה מהם לפני כן, היום כלום. פעם הייתי קופץ על כל טלפון, היום אני לא עונה, מנתק. אני מרגיש מנותק. אני מרגיש שאבד לי החשק המיני, רק לפעמים, לא תאמין אבל אפילו האוכל פחות טעים לי. אני לא מבין למה אני בדיכאון, אני מיואש, נראה לי שיש לי דיכאון עמוק, לא יודע אם יש אור בקצה המנהרה . תגיד, יש ?"

דיכאון היא תסמונת שבאה לידי ביטוי במספר סימפטומים שיסודם קשור לירידה בחיוניות והשפעתה יכולה להיות קשורה לכל תחומי החיים.

סימפטומים של דיכאון מופיעים אצל כל אדם באופן ייחודי, אך ניתן להצביע באופן כללי על מספר תופעות בולטות כפי שנראה להלן (בהמשך אתייחס גם לנושא  - טיפול בדיכאון).

 

 

טיפול בדיכאון - לחצו כאן ליצירת קשר

 

 

דיכאון יכול להופיע מגיל הילדות המוקדמת ועד לזקנה. לעיתים הטריגר להתפתחות של דיכאון הוא ברור ולעיתים ישנה התפתחות של דיכאון בעוד שאת הסיבות לו ניתן להבין רק בדיעבד, במקרים רבים רק תוך כדי מהלך של טיפול.

חלק מהפוטנציאל להתפתחות של דיכאון כמו גם מצבי החיים להתפתחות של דיכאון יצרו מונחים ייחודיים, חלקם נוסדו ברמה המקצועית וחלקם תולדה של התייחסויות לא פורמליות כמו:

 

  • דיכאון בהריון

  • דיכאון אחרי לידה

  • דיכאון חורף

  • דיכאון מאהבה או דיכאון לאחר פרידה

  • דיכאון בוקר

  • דיכאון פסיכוטי

  • מאניה דפרסיה – תחושת אופוריה הנמשכת זמן מה שלאחריה מופיע דיכאון

  • דיכאון של גיל ההתבגרות

 

בנוסף, בהתאם לחומרת הדיכאון, נעשים ניסיונות שונים לתת התייחסות כגון:

 

  • דיכאון מינורי

  • דיכאון קל

  • דיכאון חזק או דיכאון עמוק

  • דיכאון מג'ורי או דיכאון קליני

 

על אלה נוספת גם התייחסות לממד הזמן, כאן מופיעים המושגים:

 

  • אפיזודה של דיכאון

  • דיכאון כרוני

  • דיכאון חוזר

 

אין ספק, כי עבור אדם שסובל מבעיה נפשית או רפואית, הגדרה של הבעיה יכולה להביא איתה הקלה מסוימת. השאלה "מה יש לי?" עשויה להביא איתה תשובה שלאחריה אפשר להעריך את גודל הבעיה מתוך ניסיונם של אחרים ולקבל חוות דעת כלליות מתוך הספרות הפסיכולוגית או הרפואית.

במקרים של דיכאון, יהיו אלה, במרבית המקרים אם כי לא בכולם, דווקא הסובבים את האדם שיתעניינו בכך, מפני שנראה להם כי האדם הקרוב להם אינו מגלה עניין כמעט בשום דבר ועושה מעט מדי על מנת לשפר את מצבו.

יחד עם זאת, חשוב להבין שהאבחנה היא רק צעד ראשון ושעבור כל אחד ישנן הסיבות הייחודיות שהובילו למצב הנפשי שהתסמינים שלו וההגדרה שלו הם דיכאון. רק בהתאם לכך יוכל להתאפשר טיפול טוב, יסודי ויעיל בדיכאון.

 

א. דיכאון – סימפטומים בולטים 

ירידה בחשק

במצבים של דיכאון ישנה לרוב ירידה כללית בחשק בכל הנוגע לעניינים שהאדם רגיל להפיק מהם הנאה. ישנה ירידה בקיום של  יחסי מין, חוסר תיאבון, הפסקת השתתפות בבילויים חברתיים וכד'. למעשה, דחף חלש והירידה בחשק באופן כללי היא תסמין מרכזי במצב של דיכאון.

 

אדישות

מצבים של דיכאון מלווים לא אחת באדישות כללית כלפי החיים והיעדר עניין או התלהבות. אדישות זו, נמצאת בהלימה עם הירידה הכללית בחשק והיעדרה של שמחה או התלהבות ממשהו בכלל.

 

עייפות

יכולה להופיע תחושה מתמשכת של עייפות והיעדר "אנרגיה" מחד אך במקרים רבים  של דיכאון ישנו סבל, לכאורה באופן פרדוקסלי, גם מהפרעות שינה.

 

חולשה כללית

במצבים של דיכאון ישנה חולשה גופנית וגדלה גם הפגיעות למחלות.

"מצבים רגשיים כרוניים שטבעם מתח או דיכאון, כמו יגון, דאגות או עצב , משפיעים על ירידה בתזונה... גורמים להלבנת

השיער דיכאון - depressionולשינויים לרעה בכלי הדם. מצד שני, תחת השפעה של תחושת שימחה, אנו מוצאים שכל הגוף פורח ומראה סימנים של חידוש הנעורים.  השפעה גדולה יש למתואר ביכולת להתמודד עם מחלות זיהומיות" (35).

 

אין חדש

אחד הקשיים הגדולים במצב של דיכאון הוא  תחושה של ריקנות ללא יכולת להסביר אותה. למרות הריקנות, נראה כי האדם מקובע למצבו ואיננו יכול להכניס לחייו דברים חדשים -  לא באופן ספונטני ולא באופן יזום או כתוצאה מלחץ שמופעל עליו על ידי חברים וקרובים.

 

תופעות בלתי מובנות

יש המדווחים על תחושות גופניות ונפשיות בלתי מוסברות כמו חנק וקושי לנשום או בכי בלתי נשלט.

 

 

מצב הרוח

הירידה הכללית בחשק, תחושת השיממון, הריקנות והיעדר החיוניות נותנים את אותותיהם גם במצב הרוח הירוד ובהרגשה של מועקה. בהתאם לכך שכיח למצוא במצבי דיכאון תחושות של יאוש והיעדר תקווה, וגם פסימיות שעימה הרהורים על מוות ומחשבות על כך שדברים לא טובים צפויים לקרות. חלק ממחשהות אלה יכולות להיות העלות אופי חוזרת ולהחוות כמו מחשבות טורדניות.

 

 

טיפול בדיכאון - לחץ כאן ליצירת קשר

 

 

ב. קשר בין דיכאון לאֵבֶל

 

1. השערות ראשונות

 

כרופא צעיר בעל ניסיון במחקר נוירולוגי, ההשערות הראשונות של פרויד בנוגע לגורמים לדיכאון נשענות על הקשר, כפי שהוא פוגש אצל המטופלים שלו בקליניקה, בין דיכאון לאנסטזיה (אלחוש, ירידה ברמת החישה) . הוא מעלה מספר השערות הנוגעות לירידה ברמת החישה ומנסה להסביר באמצעות התרשים שלהלן מספר סוגים של אנסטזיה הנוגעת לירידה בחשק המיני והקשר שלה לדיכאון (36).

פרויד - תרשים מוקדם 

אולם, ניסיונות לבסס תיאוריה מוצקה על הסיבות להופעה של דיכאון אינם צולחים במהירות. בקליניקה מופיעים מטופלים ומטופלות שחווים דיכאון מסיבות שבתחילה לא נראה קשר ברור ביניהם. פציינטית אחת משערת שהסיבה לכך שהיא שרויה בדיכאון קשורה לביטול האירוסין שלה מספר חודשים קודם (37), ישנם מקרים של דיכאון לאחר הלידה (38), דיכאון שמופיע בעקבות סכסוך משפחתי (39), אובדן של אדם קרוב ועוד.

 

2. דיכאון ואֵבֶל

 

פרויד וקרל אברהם (40) שמים לב כי ישנו דמיון בין הסימפטומים המופיעים במצב של דיכאון לאלו שמופיעים אצל אנשים שאיבדו אדם קרוב.

במצב של אֵבֶל וככל שהאובדן גדול יותר עבורו, האדם מאבד את העניין בחיים. ישנה ירידה כללית בחשק וככלל האדם עלול להגיע למצב של יאוש והיעדר תקווה.  מוכרים לנו מקרים קיצוניים של הורים שמאבדים את ילדם היקר, או אז מוקדשים כל מעייניהם של ההורים לאובדן ונראה כי הם אינם מסוגלים לדבר אחר מאשר להקדיש את עצמם לעניין באופן כמעט בלעדי והקושי שלהם להתנתק מכך רב. מנהגי האֵבֶל בתרבויות השונות  התפתחו מתוך ההכרה שבצער העמוק שנובע מהאובדן ועל מנת לאפשר את ההתרחשות הזו של התהליכים הנפשיים הקשורים לאֵבֶל, כמו ימי "השבעה"  ואפילו שנת אֵבֶל הנהוגים ביהדות. על פי המנהגים הללו, בתקופת האֵבֶל נמנעים מרחצה, מפעולות שיש בהן הנאה, מהכנסת דברים חדשים. כמו כן, יש הימנעות מפעולות שנעשות בשיגרה ומפעילויות שיש עימן הנאה. לתהליכים הנפשיים הנוגעים להכרה באובדן, לצער ותחושת הכאב הכרוכים בו, הפרידה מההיבטים השונים של הקשר וההשלמה ההדרגתית עם כל זאת קרא פרויד - עבודת האֵבֶל.

 

השוואה של האֵבֶל לתופעות של דיכאון מצביעה על דמיון. "המאפיינים של דיכאון כוללים ייאוש עמוק, הפסקת העניין בעולם, איבוד היכולת לאהוב, עכבה בכל הפעילויות ...."(41)

זכורים לי בהקשר זה, דבריה של אישה שאמרה, חודשים רבים לאחר שאיבדה את בן זוגה : " הייתי בדיכאון, חיי נעצרו, לא חשבתי שאוכל לאהוב שוב".

 

יחד עם זאת, אֵבֶל ודיכאון אינם זהים לחלוטין מהבחינה הנפשית. לרוב יש לנו ציפיה, למרות הקושי העצום, שאדם אשר איבד את יקירו יחזור אט אט למסלול חייו ויתגבר במידה רבה על האובדן. במצב של דיכאון ישנה ציפייה שהאדם "יצא מזה" אך כאן, לא ברור כיצד זה אמור להתרחש ובמה הדבר תלוי.

במצב של דיכאון ובמיוחד במקרה מיוחד של דיכאון (מלנכוליה) מתווספת לסימפטומים שצויינו גם ירידה בערך העצמי והאשמות תוך אישיות המלוות בהלקאה עצמית.  

 

אם כך, ראינו כי ישנם היבטים משותפים לאֵבֶל ולדיכאון, אולם הגישה המרכזית בפסיכואנליזה היא לבחון את התהליכים הנפשיים שמעבר לעולם התופעות ולא להסתפק בדמיון הקיים בתסמינים. במקרים רבים התופעות, התסמינים, דומים. אך דווקא בשל כך הדבר עלול במקרים רבים לבלבל אותנו. בעקבות כך השאלה שעולה היא:  האם התהליכים הנפשיים, ולא רק הסימפטומים, בזמן אֵבֶל דומים לאלו שמתקיימים במצב של דיכאון ?

 

3. אובדן

 

מהבחינה הנפשית דבר אחד מרכזי משותף לשני העניינים הנפשיים, זה של אֵבֶל וזה של דיכאון והוא האובדן. אמנם הדוגמא הבולטת לתהליך נפשי של אֵבֶל היא המקרה של אובדנו של אדם אהוב, אך מהבחינה הנפשית אֵבֶל אינו מתמצה רק בדוגמא המיוחדת הזו. נראה להלן דוגמאות נוספות של אובדנים:

 

אובדן של אמונה, תפיסות ואידיאלים - אנשים חווים אובדן גם של דברים מופשטים כמו רעיונות, תפיסות ואידיאלים. אדם יכול לחוות אובדן אם הוא איבד את אמונתו בדת, אפשר גם לחוות אובדן אם אדם שהוא דמות אידיאלית, עבור אדם אחר, ביצע חטא או עבר על כללים שהוא הטיף להם.

 

אובדן של "חלום" - יש מי שאיבד את האמונה שיצליח "להגשים חלום" כמו לעסוק ברפואה או במוזיקה ובעקבות כך הוא חווה אובדן הנוגע לתפיסה שלו את עצמו.

 

כישלון ללא תקנה – בדומה למה שנאמר קודם, כמעט כל דבר שיש עניין להגשים אותו והאדם חווה כישלון יכול להוביל לדיכאון, אם הדבר נתפס כמשהו ללא תקנה. הכישלונות יכולים להיות במגוון תחומים של החיים כמו ביצוע משימה חשובה, קבלה לעבודה, יצירת קשר זוגי, כניסה להריון, פגיעה קשה בדימוי העצמי (ראו ערך דימוי עצמי נמוך) ועוד.

 

אובדן של אהבה – אדם יכול לאבד אהוב אך גם יכול לאבד את מקומו כאדם אהוב או מוערך. במקרים אלה של אובדן, חלקם על רקע רומנטי אך לא בהכרח, יתכן אובדן כפול. איבוד האהוב ואובדן שנוגע למקום של להיות נאהב. היבט זה, הוא בין השאר מה שעושה פרידות לדבר כל כך כואב.

 

אובדן הקשור לזיקנה - אובדן בזיקנה יכול לנבוע מהכרה באובדן של ההזדמנות לעשות דברים שלא נעשו בעבר ואובדן גם של הכשירות הגופנית שאינה מאפשרת עוד לעשות דברים בהווה בשל מגבלות בריאותיות.               

 

המשותף לדברים שצוינו לעיל הוא אובדן של משהו, במינוח הפסיכואנליטי נאמר שמתרחש אובדן של אובייקט.

 

4. דוגמא לאובדן ואֵבֶל בתנ"ך

 

אחזור ואומר כי המילה אֵבֶל מקושרת כמעט באופן אוטומטי למוות. אך צער ויגון בנוגע לאדם יכולים להתרחש גם בעודו בחיים. בספר שמואל אנו יכולים לקרוא את הדברים הבאים: שמואל הנביא מורה לשאול להכות את עמלק ולהמית את כולם :

"ג עַתָּה לֵךְ וְהִכִּיתָה אֶת-עֲמָלֵק, וְהַחֲרַמְתֶּם אֶת-כָּל-אֲשֶׁר-לוֹ, וְלֹא תַחְמֹל, עָלָיו; וְהֵמַתָּה מֵאִישׁ עַד-אִשָּׁה, מֵעֹלֵל וְעַד-יוֹנֵק, מִשּׁוֹר וְעַד-שֶׂה, מִגָּמָל וְעַד-חֲמוֹר"(ג).

 

אולם, שאול לא ממלא את הדבר במלואו, הוא חס על אגג מלך עמלק ועל הצאן והבקר. שמואל כועס מאוד בתחילה :

"וַתַּעַשׂ הָרַע, בְּעֵינֵי יְהוָה" (ט)

 

אך הכעס הזה הופך בהמשך לאֵבֶל. שמואל מתאבל על שאול בעודו בחיים, הוא איננו מתאבל על מותו כי אם על כך שסטה מדברי ה' :

" לד וַיֵּלֶךְ שְׁמוּאֵל, הָרָמָתָה; וְשָׁאוּל עָלָה אֶל-בֵּיתוֹ, גִּבְעַת שָׁאוּל.  לה וְלֹא-יָסַף שְׁמוּאֵל לִרְאוֹת אֶת-שָׁאוּל, עַד-יוֹם מוֹתוֹ, כִּי-הִתְאַבֵּל שְׁמוּאֵל, אֶל-שָׁאוּל; וַיהוָה נִחָם, כִּי-הִמְלִיךְ אֶת-שָׁאוּל עַל-יִשְׂרָאֵל. (שמואל א' טו') א וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-שְׁמוּאֵל, עַד-מָתַי אַתָּה מִתְאַבֵּל אֶל-שָׁאוּל, וַאֲנִי מְאַסְתִּיו, מִמְּלֹךְ עַל-יִשְׂרָאֵל; מַלֵּא קַרְנְךָ שֶׁמֶן, וְלֵךְ אֶשְׁלָחֲךָ אֶל-יִשַׁי בֵּית-הַלַּחְמִי--כִּי-רָאִיתִי בְּבָנָיו לִי, מֶלֶךְ    ( שמואל א', טז', א)

 

ראינו כאן שאבל יכול להתקיים בנוגע לאדם בעודו בחיים. נוכל לראות כן דבר נוסף - ההבדל בין שמואל לאלוהים בנוגע לגודל האובדן וההתאוששות ממנו. שמואל מכונס בביתו ומתאבל בעוד אלוהים רק מצטער (נִחָם). שמואל מכונס בביתו ואילו אלוהים מוכן להתקדם הלאה להמלכת המלך הבא - דוד בן ישי.  

 

מדוע אדם חווה את התופעות הנפשיות שצוינו קודם (סימפטומים של דיכאון) לאחר אובדן ?

 

נראה לכאורה כי זוהי שאלה מיותרת וחסרת טעם, שהרי זה מובן מאליו.

אך בכל זאת, ראוי לזקק את העניין, בוודאי אם הדבר יוכל לסייע לאבחן את המקור לסבלו של האדם ולכוון בעקבות כך את הטיפול בו.

אני אנסה לענות על השאלה הזו ובראש ובראשונה אומר  - מדובר באהבה.

 

אם להתנסח באופן טכני, נאמר כי אנשים נקשרים לדברים. במקרים רבים ההיקשרות הזו יסודה באהבה. הדבר ברור כאשר מדובר באהבה של אדם את ילדתו, אהבה של ילד את הוריו ושל אישה את בעלה. ובאמת, בקשרי דם וביחסים של זוגיות אנחנו מוצאים לרוב את הקשרים החזקים ביותר, אך הדבר איננו הכרחי. יש גם קשרי חברות אמיצים ויש היקשרות לענייני עבודה, לתחביבים וכאמור גם לרעיונות מופשטים - אנשים הרי מתאהבים ברעיונות שלהם.

קשר של אהבה הוא קשר שמבוסס על אחיזה של הליבידו במובן הרחב שלו ולא רק בהקשר המיני המצומצם, כפי שנהוג להתבטא. למעשה חיינו נשענים במידה רבה מאוד על הקשר שיש לנו עם אחרים, עם הרעיונות, התפיסות והאידיאלים שלנו.

הקשרים הללו בעצם ממלאים את חיינו וכאשר ישנו אובדן של מישהו חשוב או משהו חשוב ישנה תחושה של חור עצום שנפער בהם. בחיים.

הבעיה הגדולה היא שלאדם יש קושי לעזוב, להניח, להרפות ולהיפרד:

"בחינת המציאות הראתה כי האובייקט האהוב איננו קיים עוד והדבר מוביל לכך שכל הליבידו ימשך חזרה מהקשרים שיש עם האובייקט. דרישה זו מעלה התנגדות מובנת  - זהו עניין של תצפית כללית שמובילה להבין כי אנשים אינם עוזבים מרצון עמדה ליבידינלית, אפילו לא כשיש תחליף זמין באמתחתם"(42)

לא נתפלא אם כך, שאובדן של עניין מרכזי בחיים יכול להביא עמו השפעות מרחיקות לכת שכאלה.

 

5. שירים של דיכאון

 

שירי דיכאון הם שירים שנעים סביב נושא התוגה והעצב, הסמלים שלהם בתרבות, כמו יום סגריר והצבע השחור. יש גם שירים של דיכאון שנוגעים באובדן ובסבל שבא בעקבותיו. הנה כמה:

 

"ארוכים הלילות מיום שעזבת
האביב כמו הסתיו כל כך אפור
ובלב זכרונות מן הסתם כבר שכחת
ותפילה, תפילה כנה שתחזור.

ים של דמעות בשתי עיני
ליבי זועק שובה אלי
קולי שובר את הדממה
התשמע התשמע" (מתוך "ים של דמעות", זוהר ארגוב, מילים –זמירה חן)

 

הקשר בין אובדן של משהו, למשל אובדן של אהובה אמור להשפיע על יצירתם של שירי אֵבֶל, ואמנם יש כאלה. אך הקרבה הנפשית בין אבל לדיכאון שמה גם את השירים שנוגעים לאבל ופרידות רומנטיות  בתוך הז'אנר של "שירי דיכאון".

 

 "יום בלעדיך חולף לי כמו שנה
כמו אבן נופלת כמו גוף בלי נשמה
אין לי שקט מעצמי מנותקת
מזאת שהכרת כלום לא נשאר
יום בלעדיך יותר מדי שעות
הזמן זוחל לוחץ על הדמעות
אין בי כח אין בי כח
מאז שאמרת נגמר
תן לי תן לי להתרגל לאט
זה לא כל כך פשוט להישאר לבד" (מתוך "יום בלעדייך", שמעון בוסקילה, מילים - יוסי גיספן)
 

 

הכאב יכול להיות כל כך גדול עד שיש רגעים בהן עולות מחשבות להימנע מהאהבה, על מנת שלא להסתכן באובדן שיכול לבוא בעקבותיה.

 

"לא רוצה להתאהב
לא רוצה כאב בלב
אין לי כח לדמעות
שבלילה מגיעות
לא רוצה להתאהב
לא רוצה כאב בלב
אין לי כח לדמעות
שבלילה מגיעות
כבר יצאתי עם הרבה
וזה לא היה שווה
כי אחרי כמה פגישות
נעלמו הן בלי בושות" (מתוך "לא רוצה להתאהב", מושיק עפיה, מילים - ארלט ספדיה)

 

ג. אובדן, הלא מודע ומצבים של דיכאון

ראינו עד כה כי יש דמיון רב בין סימפטומים של מי שמצוי באֵבֶל לזה שסובל מתסמינים של דיכאון. ואכן, בעבודה הקלינית מתברר כי אובדן הוא גורם מרכזי לדיכאון. ההבדל העיקרי בין אֵבֶל לאובדן הוא העובדה שכאשר מתרחש אֵבֶל, ברור למי שמתאבל בעקבות מה הוא חווה ועושה זאת. הדבר מתרחש בדרך כלל באופן חד לאחר מוות או אסון אחר, פעמים רבות מתלווה לכך, במיוחד עם היוודע הדבר, תחושת חרדה וישנה הכרה של המתאבל באובדנו, כפי שהובא קודם בדוגמא של שמואל הנביא.

דיכאון לעומת זאת יכול להתפתח כאשר יש אובדן אך אין הכרה מלאה לגבי העובדה שמשהו אבד, האחיזה באותו עניין שאבד נמשכת ויותר מכך לא ברור לאדם לגמרי עד כמה הקשר שלו לאדם או לאובייקט שאבד היה מורכב ובאילו היבטים מהותיים בחייו הנפשיים הוא נגע. פרויד מביע את תדהמתו על הפער שיכול להתקיים בתפיסה בנוגע לחשיבות שמייחסים לאובדן, כאן באופן ספציפי ביחסי אהבה זוגיים:

 

 

"לא אוכל לוותר על ההזדמנות הזו לבטא פעם אחת את תדהמתי שבני אנוש יכולים לעבור דרך רגעים גדולים וחשובים בחייהם הארוטיים מבלי להרגיש בכך ממש, לעיתים אפילו, באמת, מבלי חשד קלוש לקיומם, או לשים לב לרגעים האלה ולהוליך את עצמם שולל לגמרי באופן שבו הם מעריכים אותם. דבר זה מתרחש לאו דווקא תחת תנאים נוירוטיים, שם אנו מכירים את התופעה,  אלא קורה באופן שכיח גם בחיים הרגילים. במקרה הנוכחי למשל, נערה מפתחת הערצה לאישה אחרת, הוריה כלל לא מוטרדים מכך ולא לוקחים את העניין ברצינות. היא עצמה יודעת שהיחסים הללו מעסיקים אותה, היא חווה מספר פעמים תחושה של אהבה חזקה עד שתסכול בעניין הזה מביא לתגובה מוגזמת, אשר מראה לכל הנוגעים בדבר שמדובר בעצם בתשוקה חזקה. זאת בעת שהנערה לא תפסה את מצב העניינים ככזה, בעוד שהוא היה חייב להיות תנאי לסערה הרגשית שפרצה לאחר מכן. במקרים אחרים גם כן, אנו נתקלים בנערות או נשים במצב של דיכאון חמור, כאשר הן נשאלות על סיבה אפשרית למצבן הן אומרות לנו שיש להן, וזה באמת נכון, איזו תחושה כלשהי לאדם מסוים, אבל שלא מדובר במשהו רציני ושהן התגברו על כך בקלות כאשר היו צריכות לעשות כך. עדיין, התכחשות זו שנולדה לכאורה בקלות רבה, היתה זו שהיתה הגורם להפרעות בחיי הנפש. אנו פוגשים בגברים שניהלו רומן מקרי ורק אחרי מה שקרה לאחר מכן תפסו בעצם שהם היו מאוהבים בבחורה שהתייחסו אליה בקלות ראש"(43).

 

 

אם כן, גם כאן, בדומה לתקופת הדגירה, לפני הופעה של תסמינים של פוסט טראומה, נדמה לאדם שלא התרחש עניין משמעותי בחיי הנפש שלו, לכאורה הופיע דיכאון בלי סיבה. האובדן, או רצף האובדנים, אינם מקבלים את הערך המתאים ועימם העבודה הנדרשת. דבר זה משאיר את השקעותיו הליבידינליות של האדם באותם מקומות ואין הוא נפרד מהן כפי שנפרדים ממשהו בתהליך של אֵבֶל.

מעבר לעובדה שאין במקרים רבים הכרה בערך של האובדן מבחינת עצמת הקשר ,חסרה גם ההערכה למידת המורכבות של הקשר למה שאבד והשפעה של העניין על חייו של האדם שמצוי במצב של דיכאון. היבטים אלה קשורים לתהליכים נפשיים שמתרחשים בלא מודע ואינם מקבלים התייחסות מתאימה של האדם או טיפול מקצועי מאידך.

 

כתוצאה מכך מתרחש לרוב תהליך הדרגתי של שקיעה בדיכאון ומופיעים סימפטומים של דיכאון כמו אלה שצוינו בתחילה.

 

ד. דיכאון קל, אובדנים ודיכאונות קלים במהלך החיים

פרידה קטנה, אובדן גדול

 

את התגובה הספונטנית לאובדן, כבר בילדות, יכולים ההורים שביניכם לפגוש ברגע הפרידה מהילד שהולך לגן. ההורה צריך ללכת לדרכו, לעבודה בדרך כלל, והילד מסרב להרפות, מכנים זאת "קשיי פרידה". הידע בנושא והניסיון מביא את הגננות לומר לילדים : "אימא תחזור לקחת אותך בצהריים" . כלומר, אתה לא מאבד אותה לגמרי. עם הזמן הילד לומד לשמר את אימו או אביו בזיכרון ומסוגל להתמודד עם היעדרם המוחשי למספר שעות. עם השנים אנחנו מצליחים להתמודד טוב יותר עם אובדנים קטנים, אך אף פעם איננו חסינים בפניהם, ודאי לא בפני אובדן גדול. לעיתים לאחר פרידה כואבת ביחסים של אהבה, אנו פוגשים במי שנמנע מיצירת קשר חדש מפחד להיפגע. הפגיעה איננה חייבת להיות מבוססת על כך שהאהוב נטש, אלא מעצם העובדה שהיחסים הגיעו לידי פרידה על המורכבות שבה.

 

כתבתי כבר מספר פעמים כי גודל האובדן קשור למהות האובייקט וגם למורכבות הקשר ועוצמתו. כפי שכבר ציינתי, הוא קשור כמובן גם לערך המיוחד שיש לקשר עם הדבר באופן ייחודי לכל אחד. יחד עם זאת, במהלך היום יום אנחנו פוגשים בקושי להפסיק את ההתקשרות גם בדברים קטנים. למשל: כמו זה שתמיד נשאר אחרון בדלת כשנפרדים מחברים או אחרת שקשה לה לסיים שיחת טלפון. אנו מכירים גם את הקושי שחווה אדם שמאבד משהו שיש לו ערך סנטימנטלי. מקרה כזה מהווה דוגמא לערך שיש לדבר מסוים עבור אדם מסוים. אותו אובייקט, אם זה מכתב, תכשיט או פריט אחר טעון בערך רגשי רב.

 

אכזבה - תוצאה של אובדן

 

במהלך החיים אנו חווים גם אכזבות. כיצד הדבר קשור לענייננו ?

אכזבה בחיי היום יום מבוססת כמובן על ציפייה שמשהו יתגשם , מאדם שיעשה משהו או לא ינהג בדרך שאינה מתאימה להשקפתנו. למעשה, האכזבה היא תוצאה של אובדן. גודלה של האכזבה, על פי הביטוי הידוע, הוא כגודל הציפיה. נוכל לומר זאת אחרת, גודל האובדן הוא כגודל ההשקעה של הליבידו בדבר.

 

קשה לקום בבוקר

 

מי שחושב שהוא לא יודע מה זה דיכאון, או שהוא לא חווה משהו מזה מוזמן להיפגש עם עצמו כמעט בכל בוקר, בניסיונותיו להיאחז בשינה ובמאמץ שנדרש ממנו כדי לקרוע את קורי השינה או אולי להיפרד מהם בידידות. בזמן השינה מופנה הליבידו לאני (ego).

ליבידו האני, הנרקסיסטי, מוצא בחלק מהחלומות את האובייקטים שהיה מעדיף בלא מודע. הדבר אמנם מוסווה, אך חלק מכך ניתן לראות במה שמופיע באופן הנגלה של החלום. הליבידו מתקשה מאוד להתנתק מהאני, מהאובייקטים הללו, וקושי זה במעבר משינה לעירות מאפשר לנו בדיוק כאן, להבין את הסיבה להמצאת ה"נודניק" בשעון המעורר.

הזעף של הבוקר, מצב הרוח הירוד וחוסר הנכונות לפגוש דברים חדשים הם תסמינים של מה שאפשר לכנות "דיכאון של בוקר" והם מגולמים באמירה כמו: "מה אתה רוצה ממני על הבוקר ?!"

יש גם דרך לצאת איכשהו מהדיכאון הזה. בעידן שלנו הוא מתרחש בטקס שתיית הקפה של הבוקר ובקיצור: "דברי איתי אחרי הקפה".

 

 

ראינו שמה שמבדיל בין האֵבֶל לדיכאון הוא ההכרה באובדן, בערכו ובמורכבות הקשר אליו. במצבים של דיכאון ההיבטים הללו חסרים ובעקבותיהם חסרה גם עבודת האֵבֶל ותהליך הפרידה שמאפשר לצאת לדרך חדשה. אובדן של דברים קטנים בחיי היום יום, אשר לא ניתן לו ההתייחסות המתאימה מוביל לדיכאון קל, דיכי, משהו שמקלקל את המצב רוח לזמן מה, במקרים רבים מבלי שהאדם שסובל מכך ידע להסביר את הסיבה לכך.

 

 

 טיפול בדיכאון - לחצי כאן ליצירת קשר

 

 

ה. טיפול בדיכאון 

אבחנה

 

השלב המקדמי והחשוב הוא מציאת הקשרים הראשונים בין מצבו הנפשי של האדם וההתרחשויות שהשפיעו עליו, אשר התופעות הבולטות שלהן הן התסמינים שפורטו בתחילה, זאת ככל שמדובר באמת במקרה של דיכאון.

אך אפילו עוד קודם לכן, התחושה של מי ששרוי בדיכאון כרוכה במקרים רבים בסבל רב. אמירות שמדובר בדיכאון עמוק ("ממש גהינום"), מחשבות על סיום החיים וקושי להתרומם. טיפול בדיכאון או "טיפול בדיכאון עמוק", כפי שמכנים אותו מטופלים רבים כולל אלמנטים רבים וניתן להצליח בו הרבה יותר ממה שנדמה למטופל בתחילת הטיפול.

 

הכרה וטיפול הנוגע להגנות

 

הדבר הראשון שיכול לאפשר את המהלך הנפשי בטיפול בדיכאון קשור ליכולת להכיר באובדן. עד לאותה נקודה ישנה אפשרות כי האדם פוחד ואמר לעצמו, גם אם לא במודע :"אם אכיר בכך אז יש לזה מסקנות. למשל, עניין של פרידה עומד על הפרק".

אור בקצה המנהרה

מנגנוני ההגנה של האגו פועלים באופן שמפחית את ההתעמתות עם האמת. ובאמת, במקרים רבים היעדר היכולת להכיר באובדן כלשהו נובע מהגנה של האגו, כמו הדחקה,  ועקב כך בכלל לא ניתנת האפשרות להתחיל להתאבל. התייחסות להגנות הללו היא חלק חשוב בטיפול.

 

 

תהליך של הערכה

 

אם כך, אנו רואים שההבחנה המרכזית בין אֵבֶל לדיכאון הוא ההכרה באובדן, בערכו ובמורכבות הקשר אליו.במצבים של דיכאון ההיבטים הללו חסרים ובעקבותיהם חסרה גם עבודת האֵבֶל ותהליך הפרידה שמאפשר לצאת לדרך חדשה.

 

גם כאשר מתחילה ההכרה באובדן לחלחל, בין אם במהלך של טיפול בדיכאון או אחרת, נראה שהיא לא מתרחשת באופן מיידי :

" לרוב, ההכרה במציאות מגיעה , יחד עם זאת הדבר איננו קורה באחת. הדבר מתרחש חלק ועוד חלק במשך זמן ארוך והשקעת אנרגיה רבה וכך הקשר עם האובייקט שאבד מתארך מהבחינה הנפשית" (44).

 

טיפול בדיכאון כולל עבודת הערכה של האובדן וההשלכות שיש לו על חייו של האדם. זהו בסיס לאפשרות לעשות מעשים של פרידה שיאפשרו בהמשך כניסה של דברים חדשים.

 

תשומת לב מיוחדת לקשרים בלא מודע

 

במהלכו של טיפול פסיכואנליטי בדיכאון ניתנת תשומת לב מיוחדת לכל אחד ואחד מההיבטים של הקשר עם מה שאבד, הסיבות לקושי להכיר בכך וההשלכות שיש לאובדן על חייו של האדם. למעשה, גם לאחר שישנה הכרה בדבר שאבד לא ידועים מספיק מהם הקשרים שאבדו ביחס אליו, כלומר מדובר באובדנים רבים. במהלך התנועה המתקיימת בעבודה הטיפולית, מתגלים, תוך כדי הדיבור, עניינים שונים בלא מודע ששופכים אור ייחודי על הקשרים הליבידינליים של האדם עם העניין הרלוונטי, על עצמת האחיזה שהיתה, על ההרגלים, על הקושי להרפות ועל הימנעויות שונות מהתקשרויות חדשות. זאת, כדי שתתאפשר תנועה חדשה.

כמו לאחר עבודת האֵבֶל ניתן לומר גם על דיכאון: "העובדה היא שלאחר שעבודת האֵבֶל מסתיימת, האגו נעשה חופשי וללא עכבות שוב" (45).

 

שאלה אודות הסיבות לדיכאון

 

אחד מהדברים שיכול לסייע למהלך הטיפולי הוא רצון ונכונות לברר את הסיבות לדיכאון, דבר שהוא בדרך כלל קשה עבור מי ששרוי במרה שחורה ולא מגלה עניין כמעט בשום דבר. כשישנה מוכנות כזו, נשאלות שאלות אדות טיפול בדיכאון או טיפול בדיכאון עמוק. השאלה השכיחה והחשובה שנשמעת בהקשר לכך היא "למה אני בדיכאון?" . מהבחינה הדקדוקית נהוג לנסח את השאלה "מדוע אני בדיכאון" , אם כי גם השאלה הראשונה היא בעלת תוקף בפסיכואנליזה.

בכל אופן, הנכונות לברר את הסיבות לדיכאון חשובה מכיוון שהיא יכולה לסייע לאתר את הגורמים לו ולאפשר את התקדמות הטיפול, שחלקים ממנו פירטתי כאן.

 

שאלות ותשובות       הלא מודע       ליצירת קשר