You need a newer version of flash

ליבידו - Libido

 

ליבידו הוא מושג פסיכואנליטי אשר מטרתו לתת שם לכוח המצוי בדחפים המיניים ובא לידי ביטוי בהיבט הנפשי, באופן השכיח, בצורה של חשק מיני.

עוצמתו של הליבידו ואיכותו הם מבין העניינים עמם ישנה התמודדות בשדה הקליני.

 

הדעה המקובלת בנוגע לדחף המיני, לפני כמאה שנה, היתה שהדחף המיני מופיע בתקופת ההתבגרות בצורה של משיכה לבן המין האחר, כאשר המטרה היא איחוד ביניהם (25). עמדה קונסרבטיבית זו ודאי שלא הביאה בחשבון כי דחף מיני מצוי בילדים (ראו גם מיניות).

 

המחקר הפסיכואנליטי מביא את פרויד לשלב מוקדם בהרבה. הוא רואה את נקודת המוצא של האנרגיה הליבידינלית בינקות המוקדמת, אז מתקיים "נרקיסיזם ראשוני", כלומר כל האנרגיה הזו מושקעת בגוף עצמו. זהו פרק זמן שיש בו רגעים אשר לא יחזרו לעולם, רגעים שהאדם ינסה להשיג, ללא הצלחה מרובה, במהלך חייו. בשלב זה הסיפוק מושג בתוך המערכת הגופנית ומכונה לפיכך "אוטו-אירוטי" (26).

 

אך מה קורה לליבידו בהמשך ?

כידוע, תינוקות בני יומם אינם רואים היטב, יותר מזה הם אינם יכולים לזהות דבר על פי חוש הראיה והן על פי חושים אחרים. המגע עם האם, עם חפצים ועם אובייקטים אחרים, לימוד השפה, כל אלה מביאים לתהליך התפתחות מהיר שבו מתחילה להתרחש התייחסות לאובייקטים.

זוהי כמובן רק ההתחלה ובהמשך יכנסו היבטים מורכבים הנוגעים לשדה האנושי -חברתי. לא כאן המקום לעבור על תהליכי ההתפתחות, אך נאמר כי בנקודה מסויימת מתארגן מערך נפשי-ליבידינלי ייחודי לכל אחד. מערך נפשי זה, הכולל בתוכו את התארגנות הדחפים (ראה:דחף) יקבע באופן יסודי את כלכלת הסיפוק, ההנאה וגם הסבל והתסכול בחייו הסובייקטיביים של כל אחד ואחד בחייו הבוגרים.

 

 

טיפול, יעוץ - מיניות - לחצו כאן ליצירת קשר

 

 

ליבידו אובייקטלי - Object- libido

 

אם כן, בצורתו הסופית הליבידו מוצא את דרכו נע על גבי נתיבים של מערך דחפים ייחודי לכל אחד ואחד, שהתעצב בעיקרו בשנות החיים הראשונות ומטרתו להשיג סיפוק. פרויד מדמה את הפעולה הליבידינלית ליצור חד תאי - אמבה . האמבה מסוגלת לשנות את צורתה ולפרוש מעין רגליים או זרועות המכונות – pseudopodia למטרות של תזונה ותנועה. עם פרישת הזרועות מוזרמת אליהן הציטופלזמה (נוזל חיוני שבו נמצאים אברוני התא ודרכו מתבצע הקשר ביניהם). 

התנועה הזו של פרישת הזרועות והזרמת הציטופלזמה כלפי אובייקטים קטנים מדומה לאחיזה הנפשית של הליבידו, למשל באדם אהוב, ברעיון כלשהו, אפילו בקבוצת כדורגל אהודה. ניתן להכיר אחיזה שכזו של הליבידו במקום מסוים בדיעבד, כשנשמעת אמירת הפתעה כמו :"לא שמתי לב שנקשרתי למקום הזה".

 

ניסיון החיים מראה כי לעיתים אחיזה זו של ליבידו, היא חזקה ולעיתים רפה, לעיתים ממושכת ולעיתים קצרה, אך ללא ספק ניתן לזהות בה את יכולתו של הליבידו לנוע ולמצוא אובייקטים חליפיים, בין אם זה קורה בקלות בלתי נסבלת ובין אם בקושי קורע לב.

 

הצורה בה נקשר הליבידו מתרחשת בעיקרה באופן לא מודע ועובדה זו עושה, לא אחת, את חיי האהבה ויחסי המין לכל כך מסובכים.

 

ליבידו האני - Ego-libido

 

האמבה שהוזכרה קודם היא גם בעל יכולת לקפל את זרועותיה ולהתכדרר לגוש מלוכד, כאשר כל החומר הציטופלזמתי חוזר למרכז התא. פרויד ממשיל את התנועה הזו למהלך של החזרת הליבידו ל"אני" מהאחיזה שלו באובייקטים. הליבידו חוזר ומושקע במצב הזה באני.

ניידותה של האנרגיה הליבידינלית איפשרה להסביר תופעות נפשיות שכיחות והדוגמא הבולטת לכך מתרחשת באופן מובהק לפחות פעם אחת ביממה – בזמן השינה. כאשא אנו ישנים, אנו מסירים את האחיזה שלנו מהאובייקטים שעסקנו בהם במהלך היום ומשקיעים אותה בעצמנו. באופן מסוים הדבר דומה ל"נרקיסיזם הראשוני" שהוזכר בתחילה.

 

תנועה של ליבידו מתרחשת גם בזמן מחלה גופנית, שפעת למשל, אשר מה שמאפיין את המצב הזה מהבחינה הליבידינלית הוא ירידה עצומה בעניין שיש לחולה בדברים אשר ביום יום הם חשובים עבורו במידה רבה. במצב זה של מחלה כמו גם במקרה של פציעה מוחזר הליבידו אל הגוף הפגוע והעניין באובייקטים חיצוניים, כמו גם חוזק הקשר עימם יורד באופן דרמטי למשך פרק זמן מסוים. כמעט כל אחד יכול להכיר זאת מניסיונו.

 

האבחנה בין שתי הצורות של ההשקעה הליבידינלית פתחה פתח להבנת מספר רב של תופעות נפשיות, חלקן נוגע לתופעות יום יומיות כמו השינה ואחרות שרלוונטיות לתחום הטיפולי כמו אין אונות (אימפוטנציה) . תופעות נפשיות אחרות בהקשר זה עניינן בהבדלים שבין תופעות המצויות בפסיכוזה לאלו שבתחום הנוירוזה. אחת מהן הנוגעת לחרדה - תיאורית ההתמרה של הליבידו מתוארת בסעיף ז' של המאמר על החרדה.

 

 

טיפול, יעוץ - מיניות - לחצו כאן ליצירת קשר

 

עוד בנושא מושגים
בפסיכואנליזה: