הפרעות שינה
|
|
הפרעות שינה
הפרעות הנוגעות לשינה או "נדודי שינה" כוללות טווח רחב של בעיות: קשיים להירדם, שינה לא רציפה, סיוטים ועוד. השינה, או באופן מדויק יותר – החלומות, היו אחד מנושאי המחקר הפסיכואנליטיים הראשונים. פרויד מתאר את השינה כמצב שבו אין אנו רוצים לדעת דבר על העולם, עולם שאותו איננו יכולים לשאת ללא הפוגה. הוא מגלה גם כי לרוב, החלום הוא תופעה שדווקא מאפשרת להמשיך במצב השינה. נראה בהמשך כיצד זה קורה ונתייחס להפרעות בשינה בהקשר של החלום והלא מודע.
חלק I – החלוםבעולם העתיק האמינו כי החלומות הם תוצאה של מעשה האלים ואילו בתנ"ך יש שהחלומות מופיעים כמכילים אלמנטים של נבואה: "וַיָּבֹא גִדְעוֹן--וְהִנֵּה-אִישׁ, מְסַפֵּר לְרֵעֵהוּ חֲלוֹם; וַיֹּאמֶר הִנֵּה חֲלוֹם חָלַמְתִּי, וְהִנֵּה צְלִיל לֶחֶם שְׂעֹרִים מִתְהַפֵּךְ בְּמַחֲנֵה מִדְיָן, וַיָּבֹא עַד-הָאֹהֶל וַיַּכֵּהוּ וַיִּפֹּל וַיַּהַפְכֵהוּ לְמַעְלָה, וְנָפַל הָאֹהֶל. יד וַיַּעַן רֵעֵהוּ וַיֹּאמֶר, אֵין זֹאת, בִּלְתִּי אִם-חֶרֶב גִּדְעוֹן בֶּן-יוֹאָשׁ, אִישׁ יִשְׂרָאֵל: נָתַן הָאֱלֹהִים בְּיָדוֹ, אֶת-מִדְיָן וְאֶת-כָּל-הַמַּחֲנֶה. טו וַיְהִי כִשְׁמֹעַ גִּדְעוֹן אֶת-מִסְפַּר הַחֲלוֹם, וְאֶת-שִׁבְרוֹ--וַיִּשְׁתָּחוּ; וַיָּשָׁב, אֶל-מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר קוּמוּ, כִּי-נָתַן יְהוָה בְּיֶדְכֶם אֶת-מַחֲנֵה מִדְיָן" (שופטים, ז').
א. גורמים ליצירת החלום
למעשה גם כיום ניתן למצוא תפיסות רבות ביחס לטיב החלומות, אך אנו ננסה להבין כאן את הקשר הבסיסי בין מה שגורם להיווצרות החלום לתוכן החלום. בשונה מתפיסות דתיות ורוחניות, חוקרים שונים ניסו לנתח את היווצרותו של החלום בצורה מדעית, כאשר ההנחה הבסיסית היתה שישנו גורם או גורמים להיווצרות החלום שאותם ניתן לאתר והם אלה שמשפיעים על תוכנו. ניתוח המקורות המשפיעים על היווצרות תכנים בחלום בתהליך המחקרי הביא לסיכום של ארבעה גורמים (15):
ב. השפעת הגירויים השונים על תוכן החלום
כיצד משפיעים הגירויים האלה על תוכן החלום ועל השינה ? אתייחס לכך כאן בהצגת הקשר הבסיסי בין גירויים חושיים לחלום, כפי שמופיע בסעיף הראשון. בנוסף ננסה להבין כיצד תהליכים לא מודעים יכולים להשפיע על הפרעות שינה. נראה מספר דוגמאות על חלומות שכאלה, חלק מהם כפי שהובאו על ידי חוקרים מתחום הפסיכולוגיה הניסויית. נקרא שתי דוגמאות ספציפיות הנוגעות לחלימה בעקבות גירוי של צלצול השעון המעורר המדווחות על ידי הילדבראנדט:
"חלמתי, אז, שבבוקר אביבי יצאתי להליכה וטיילתי בנחת דרך השדות המוריקים עד שהגעתי לכפר שכן, אשר בו ראיתי את התושבים לבושים בבגדיהם הטובים ביותר, ספרי מזמורים תחת ידיהם והם בדרכם לכנסיה. כמובן ! היה זה יום ראשון וטקס אמור היה להתחיל בקרוב. החלטתי שאשתתף בו, אך קודם לכן, מכיון שהיה לי חם כתוצאה מההליכה, הלכתי לרחבה שהקיפה את הכנסיה על מנת להתקרר. בזמן שקראתי את הכיתוב על מצבות שהיו שם שמעתי את האחראי על צלצול הפעמון מטפס למגדל הכנסיה ובקצה שלו ראיתי את פעמון הכפר הקטן אשר אמור לתת את האות לתחילת התפילה. למשך זמן מה הוא היה תלוי שם ללא תנועה ואז הוא התחיל לנוע מצד לצד, לפתע נשמע צלצולו של הפעמון בבהירות ובעוצמה וחדר, קולו כל כך ברור וחודר שהדבר הביא לסיום השינה שלי. אבל מה שצלצל בעצם היה השעון המעורר"(16).
ודוגמא נוספת:
"ראיתי את עוזרת הבית מחזיקה מספר רב של צלחות בידיה, ערומות אחת על השניה, כשהיא הולכת לעבר חדר האוכל. ערימת כלי החרסינה שבידיה נראו לי בסכנה של איבוד שיווי המשקל. "היזהרי !" , קראתי לה, "או שתפילי את הכל". תשובתה לא איחרה לבוא: היא רגילה לעבודה הזו, היא עושה זאת יום יום וכו'. בינתיים, ליוו מבטי החרדה שלי את דמותה המתקדמת. ואז, בדיוק כפי שצפיתי היא נתקלה במפתן הכניסה ומעדה, כלי החרס שהיו בידיה החליקו ונקשו זה בזה ונשמע רעש מתגלגל של מאות חתיכות שהתפזרו על הרצפה. אך הרעש המשיך והמשיך ללא הפסק ומהר מאוד נראה כי לא היה מדובר בנקישת הצלחות, הוא הפך לצלצול, והצלצול כפי שהכרתי הערה הצביעה עליו היה רק זה של השעון המעורר שמילא את חובתו"(שם).
על פי הדוגמאות שהובאו הציע פרויד שהגירוי החיצוני הוא זה שיוצר את החלום. מתוך הנחה שצלצול השעון מעיר את האדם תוך זמן קצר מאוד זה נראה כמעט בלתי אפשרי לטוות חלום כה עשיר מרגע שבו השעון מתחיל לצלצל – במקרה הזה יש אפשרות לבדוק ולהתנסות בכך בעצמכם. בשתי הדוגמאות האחרונות נמצא כי חלימת החלום מאפשרת את המשך השינה ואפשר לשער כי במידה וצלצול השעון היה מופסק טרם ההתעוררות יכול היה הילדבראנדט להמשיך לישון. ואכן, מחקרים נוספים שנעשו בפסיכולוגיה ניסויית מוצאים קשר בין הגירוי שהופעל לתוכן החלום, כפי שנמסר על ידי החולם ומבלי שהתעורר באופן מיידי לאחר הפעלת הגירוי. נקרא על חלק מהם כפי שנעשו במעבדה על ידי מאורי (1878) בזמן שישן: - נתנו לו להריח בושם – הוא חלם שהוא נמצא בחנות בשמים (Johann Maria Farina's shop) במהלכו של טיול הרפתקני בקהיר. - דגדגו את שפתיו ואת קצה אפו – הוא חלם שמענים אותו, ששמו לו זפת על הפנים ועכשיו מנסים למשוך אותה ועקב כך העור שלו נמתח ואף נקרע. - טפטפו מעט מים על מצחו – הוא חלם שהוא באיטליה, מזיע מאוד ושותה יין לבן.
כל מה שתיארתי עד כה הנו צוהר לחקירת הגורמים הנפשיים המביאים ליצירת החלום ובהמשך גם לאפשרות לפרש את החלום על מנת להגיע אל הלא מודע.
ננסה לסכם בקצרה:
טיפול בהפרעות שינה - לחצו כאן ליצירת קשר
חלק II - נדודי שינה, המצב הנפשי ושאלת הטיפול
בחלק I התייחסתי בעיקר לגירויים הגופניים הנוגעים למצב השינה ולקשר שיש לגירויים אלו לחלום ולהמשך השינה. גירויים פיזיים מטבע הדברים הם מוחשיים יותר ועל הניסויים שביצע מאורי לפני למעלה ממאה שנים ניתן לחזור היום בגירסה זו או אחרת. אך, הגירויים שפועלים עלינו אינם רק פיזיים וישנם גם גירויים נפשיים שעשויים לגרום לנדודי שינה.
א. שלושה מצבים בסיסיים
ננסה לבחון את נדודי השינה והפרעות השינה בכלל מההיבט הנפשי ונתייחס בתחילה לשלושה מצבים בסיסיים אשר מהם נצא לדרך: עירות - מצב של פעילות נפשית רבה. שינה ללא חלומות – מצב של פעילות נפשית נמוכה ביותר שינה הכוללת חלימה – מצב ביניים של רמת הפעילות הנפשית.
ב. הקשר בין המצב הנפשי לאיכות השינה
לקשיים בשינה עשויות להיות סיבות רבות, ביניהן רפואיות הנבדקות במכוני שינה, אך חלקן ודאי שייך למצבו הנפשי של האדם, או לגירויים נפשיים כפי שקראנו להם בסעיף הרביעי המופיע בחלק הקודם (דאגות, חששות ועוד). הקשר בין דאגות ומתחים לתופעות פיזיולוגיות ובריאותיות בכלל אינו מוטל בספק ובהתאם לכך אנו נתקלים בשגרה במצבים של שרירים תפוסים, טיקים שמופיעים בפנים או בגוף באופן תדיר פחות וביטויים רבים נוספים. ובעניין השינה - האמירה המוכרת "אני לא ישן בלילה בגלל זה" או "בגלל העניין הזה אני בכלל לא מצליח להירדם" יש בהם בכדי להעיד על הקשר שאנשים עושים בין עניינים של היומיום והפוטנציאל שלהם להטריד ולהפריע את השינה. המב הנפשי של אדם נוגע לעניינים רחבים מאוד ענייני יום יום, מתחים, יחסי אהבה מטרידים כמו במקרה של אהבה נכזבת ועוד. באותו הקשר, רק מהצד השני, אפשר לשמוע את הביטוי "למרות הבעיות האלה אני ישן טוב בלילה" . וביחס לחלום, אם נתייחס ליכולתו של החלום להאריך את השינה, כלומר להיות תחליף להתעוררות, נוכל לשים אותו בצד של הגורמים שמסייעים לשינה ולא להיפך. אך ראינו כי זה קורה עד לגבול מסוים, שבו הגירוי חזק מידי. הגירוי חזק מידי למשל כאשר נושא מסוים שהאדם יודע עליו מטריד אותו מאוד, לא נותן לו מנוח ומדיר שינה מעיניו (בדומה לאמירות שהוזכרו קודם כמו "אני לא ישן בגלל זה"). ננסה ללכת צעד נוסף קדימה. והנה, יכול להיות מצב שבו ישאל מי שסובל מבעיה הקשורה לשינה על הסיבה לכך שהוא אינו ישן טוב, אך אותו אדם לא ידע לתת תשובה. הוא אינו יודע שקיים דבר כזה שבאופן ספציפי מפריע את שנתו. הוא אינו זוכר כי מדובר בעניין מסוים שטורד
את מנוחתו או משפיע ישירות על שנתו בניגוד למה שעולה מהביטויים שהובאו קודם. אולם, בפועל מתקיימת העובדה היא כי הוא ממשיך לישון שינה טרופה או שהוא מתקשה להירדם או אפילו גם וגם. נקודה זו, כפי שתוארה מצביעה על כך שיתכן ומדובר בסימפטום שקשור ללא מודע.
טיפול מנקודת מבט פסיכואנליטית - גורמים מסייעים וגורמים מפריעים לשינה
מנקודת המבט הפסיכואנליטית ומתוך הדברים שנכתבו עד כה, נוכל לומר בצורה סכמטית כי על כפות מאזני השינה מונחים מצד אחד העייפות והחלומות כגורמים לשמירת השינה ומנגד פעילות נפשית לא מודעת המהווה גורם מעורר, גורם מפריע.
זוהי הנוסחא הכללית. ובטיפול הפסיכואנליטי, נקודת המוצא היא שאלה.שאלה בסיסית שנשאלת עבור כל מי שסובל מנדודי שינה והפרעות שינה : מה בפעילות הנפשית הייחודית שלו חזק יותר מהעייפות ומיצירת החלומות ? דבר אשר מביא לתוצאה הבלתי רצויה - משאיר אותו ער !
|
