טיפול בדיכאון

א. טיפול בדיכאון - רקע

דיכאון הוא תסמונת שבאה לביטוי במצב רוח ירוד, תחושה של עצב והיעדר כוחות ואנרגיה לפעול. מצב נפשי של דיכאון יוגדר ככזה אם הוא ימשך זמן מה ועל פי רוב ניתן גם לראות כי הסימפטומים הללו שמהווים חלק מהמצב הנפשי הזה ניכרים כבר בתחילתו.

הסימפטומים הבולטים הם:

• ירידה בחשק באופן כללי כמו ירידה בתיאבון, ירידה בהשתתפות ובפעילות חברתית, הפחתה עד כגי איפוס של החשק המיני.
• במקביל מופיעה אדישות לענייני החיים השוטפים, לעיתים גם לגבי דברים שנחשבו כדברים חשובים.
• עייפות, כבדות והיעדר אנרגיה ומוטיבציה לפעול כמעט בכל עניין.
• דכדוך ותחושה של חולשה כללית.
• ירידה ביכולת להתרכז.
• קושי בביצוע מטלות המצריכות חשיבה.
• מחשבות על חוסר טעם בחיים ולפעמים גם על מוות.
• הרגשה של ריקנות מלווה במחשבה ששום דבר לא יוכל למלא אותה.

במאמר נרחב דנתי במהות הדיכאון ובמקרים שונים שבהם דיכאון עלול להתפתח. כפי שראינו, אחת הסיבות המרכזיות להתפתחות של דיכאון היא אובדן ממשי, כמו לאבד אדם קרוב. אובדן יכול להיות גם תוצאה של פרידה ואיבוד מקום עבודה. יתכנו גם אובדנים בשדה הסמלי, למשל לאבד מעמד חברתי. אלה אמנם סיבות מרכזיות לאפשרות שיתפתח דיכאון, אך לא רק הן.

עוד יכולנו לראות כי דיכאון יכול להתפתח באופן לא מודע, בשונה מעט מתהליך של אֵבֶל מודע.

המקרה כזה האדם ירגיש מדוכדך, אך מבלי יכולת להצביע על סיבה על דבר מה בחייו שאינו כשורה ויש לו קשר למצבו הנפשי.

נשאלת אם כך השאלה: מהו טיפול בדיכאון וכיצד הוא נעשה?

טיפול בדיכאון - יצירת קשר 

ב. אבחנה

התחושה של מי ששרוי בדיכאון כרוכה במקרים רבים בסבל רב. אמירות שמדובר בדיכאון עמוק ("ממש גהינום"), מחשבות על סיום החיים וקושי להתרומם. טיפול בדיכאון או "טיפול בדיכאון עמוק", כפי שמכנים אותו מטופלים רבים כולל אלמנטים רבים וניתן להצליח בו הרבה יותר ממה שנדמה למטופל בתחילת הטיפול.

השלב המקדמי והחשוב הוא הערכה ראשונית של המצב הנפשי ומייד לאחריו מתן התייחסות תרפויטית התחלתית. לאחר מכן תחל עבודה למציאת הקשרים הראשונים בין מצבו הנפשי של האדם וההתרחשויות שהשפיעו עליו, אשר התופעות הבולטות שלהן הן התסמינים שפורטו בתחילה.

ג. הכרה וטיפול הנוגע להגנות

לאחר שניתה תשובה חיובית לשאלה "האם אני בדיכאון?" אפשר גם לדבר על ההמשך. הדבר הראשון שיכול לאפשר את המהלך הנפשי בטיפול בדיכאון קשור ליכולת להכיר במצב ולהתחיל לתהות לגבי הסיבות לכך. עד לאותה נקודה ישנה אפשרות כי האדם פוחד ואמר לעצמו, גם אם לא במודע :"אם אכיר בכך אז יש לזה מסקנות. למשל, עניין של פרידה עומד על הפרק".

מנגנוני ההגנה של האגו פועלים באופן שמפחית את ההתעמתות עם האמת. במצבים רבים בחיים מנגנונים כאלה מפחיתים את הצורך בהתמודדות ישירה ומקלים על ההתמודדות. יחד עם זאת, לאורך זמן יש לכך השלכות.

ובאמת, במקרים רבים היעדר היכולת להכיר באובדן כלשהו נובע מהגנה של האגו, כמו הדחקה,  ועקב כך בכלל לא ניתנת האפשרות להתחיל להתאבל. התייחסות להגנות הללו היא חלק חשוב בטיפול.

ד. תהליך של הערכה

אם כך, אנו רואים שההבחנה המרכזית והראשונית בין אֵבֶל לדיכאון הוא ההכרה באובדן, בערכו ובמורכבות הקשר אל מה שאבד. במצבים של דיכאון ההיבטים הללו חסרים ובעקבותיהם חסרה גם עבודת האֵבֶל ותהליך הפרידה שמאפשר לצאת לדרך חדשה.

גם כאשר מתחילה ההכרה באובדן לחלחל, בין אם במהלך של טיפול בדיכאון או אחרת, נראה שהיא לא מתרחשת באופן מיידי :

"לרוב, ההכרה במציאות מגיעה , יחד עם זאת הדבר איננו קורה באחת. הדבר מתרחש חלק ועוד חלק במשך זמן ארוך והשקעת אנרגיה רבה וכך הקשר עם האובייקט שאבד מתארך מהבחינה הנפשית" (44).

טיפול בדיכאון כולל עבודת הערכה של האובדן וההשלכות שיש לו על חייו של האדם. זהו בסיס לאפשרות לעשות מעשים של פרידה שיאפשרו בהמשך כניסה של דברים חדשים ושל התעוררות מחודשת.

ה. תשומת לב מיוחדת לקשרים בלא מודע

במהלכו של טיפול פסיכואנליטי בדיכאון ניתנת תשומת לב מיוחדת לכל אחד ואחד מההיבטים של הקשר עם מה שאבד, הסיבות לקושי להכיר בכך וההשלכות שיש לאובדן על חייו של האדם. למעשה, גם לאחר שישנה הכרה בדבר שאבד לא ידועים מספיק מהם הקשרים שאבדו ביחס אליו, כלומר מדובר באובדנים רבים. במהלך התנועה המתקיימת בעבודה הטיפולית, מתגלים, תוך כדי הדיבור, עניינים שונים בלא מודע ששופכים אור ייחודי על הקשרים הליבידינליים של האדם עם העניין הרלוונטי, על עצמת האחיזה שהיתה, על ההרגלים, על הקושי להרפות ועל הימנעויות שונות מהתקשרויות חדשות. זאת, כדי שתתאפשר תנועה חדשה.

כמו לאחר עבודת האֵבֶל ניתן לומר גם על דיכאון: "העובדה היא שלאחר שעבודת האֵבֶל מסתיימת, האגו נעשה חופשי וללא עכבות שוב" (45).

טיפול בדיכאון - יצירת קשר 

ו. טיפול בדיכאון עמוק ושאלה אודות הסיבות לדיכאון

כפי שניתן להבין, אחד מהדברים שיכול לסייע למהלך הטיפולי הוא רצון ונכונות לברר את הסיבות לדיכאון, לדעת, דבר שהוא בדרך כלל קשה עבור מי ששרוי במרה שחורה ולא מגלה עניין כמעט בשום דבר. כשישנה מוכנות כזו, נשאלות שאלות אודות טיפול בדיכאון או טיפול בדיכאון עמוק. השאלה השכיחה והחשובה שנשמעת בהקשר לכך היא "למה אני בדיכאון?" .

מהבחינה הדקדוקית נהוג לנסח את השאלה "מדוע אני בדיכאון" כאשר שואלים על הסיבה, אם כי גם השאלה הראשונה, אשר מכוונת לתכלית, גם היא בעלת תוקף בפסיכואנליזה.

בכל אופן, הנכונות לברר את הסיבות לדיכאון חשובה מכיוון שהיא יכולה לסייע לאתר את הגורמים לו ולאפשר את התקדמות הטיפול, שחלקים ממנו פירטתי כאן.

בעבודה טיפולית כזו טמון פוטנציאל לאפקט תרפויטי מצטבר, להקלה משמעותית בכבדות, בסבל, להתעוררות, להתפתחות של תקוות ומציאה של דרכים חדשות.