טראומה נפשית | טִיפּוּל בְּטְרָאוּמָה

טיפול בטראומה נפשית | טיפול בפוסט טראומה (PTSD) - לחצו כאן ליצירת קשר 

 

 

הקדמה

 

טראומה

 

מקורה של המילה טראומה הוא ביוונית ומשמעותה הראשונה נוגעת דווקא לפגיעה חמורה בגוף ולאו דווקא לפגיעה נפשית או זעזוע נפשי. היבט זה מוכר ביחידות הטראומה בבתי החולים. יחידות אלה עוסקות במתן טיפול לפצועים שנפגעו באופן חמור או רב מערכתי אשר במקרים רבים נשקפת סכנה לחייהם.

 

 

ובאמת, חלק גדול מנפגעי הטראומה הנפשית מעורבים באירועים שיש בהם סכנת חיים ולעיתים גם מוות של אחרים שהיו מעורבים באירוע. 

 

סכנה לחיים יכולה להיות ריאלית או להיתפס ככזו, גם אם אינה ממשית. ובכל זאת, החוויה הנפשית היא זו שקובעת את היווצרותה של טראומה.

 

המאמר שלהלן נוגע לעניין של טראומה נפשית. טראומה נפשית יכולה להיווצר במגוון מצבים ואירועים, למשל כאלה שיש בהם היבטים מוחשיים של תקיפה ואלימות פיזיים, כמו במקרה של אירוע טרור ביטחוני או תקיפה מינית ואשר זעזוע נפשי הוא חלק מהפגיעה. יחד עם זאת, טראומה יכולה להיווצר גם כתוצאה של תאונת דרכים, תאונת ספורט או נפילה אקראית.

 

אך אדגיש כבר כעת, טראומה נפשית יכולה להיווצר גם אם לא התרחש אירוע שכלל פגיעה פיזית בגוף. ונחדד עוד - טראומה יכולה בעצם להתרחש בשדה הנפשי, גם אם לא התרחש אירוע פיזי יוצא דופן.

 

מקובל יותר לתפוס טראומה כמה שיש לו קשר לאירוע מסוים, אך כפי שנראה לא מדובר רק בכך. ישנם מקרים רבים בהם טראומה מתהווה כתוצאה מחזרות של אירועים דומים לאורך זמן.

המאמר יתייחס לשני הסוגים של היווצרות טראומה, כפי שציינתי, וגם לאספקטים מרכזיים של טיפול בטראומה.

 

פוסט טראומה

 

פירוש המונח פוסט טראומה הוא "אחרי הטראומה" והוא מתייחס לתסמינים מגוונים המופיעים אצל האדם בעקבות ובתגובה לאירוע טראומטי או לשרשרת של אירועים טראומטיים. ההבדל בין טראומה לפוסט טראומה הוא שהטראומה היא האירוע שזעזע את המערך הנפשי ואילו פוסט טראומה מתייחסת לתסמינים שהופיעו בהמשך. 

 

דבר מעניין הוא שתגובה לאירוע טראומטי יכולה להתעכב ואפילו להופיע רק בדיעבד - זמן מה אחרי ההתרחשות. הדבר יכול להיות מורכב עוד קצת יותר אם מתרחשים תהליכים מרכזיים שכאלה בלא מודע.

התוצאה האפשרית היא הופעה של תסמינים של פוסט טראומה, אשר בשלב הראשון כלל לא עולה על הדעת לקשר אותם לאירוע הטראומטי. 

 

התייחסתי קודם לשני סוגי טראומה - בעקבות אירוע אחד ובעקבות מספר אירועים. נביא בחשבון גם שישנם מספר רב של סוגי אירועים שיכולים להחוות כטראומטיים ובעקבותיהם מופיעים סימנים של פוסט טראומה, למשל:

 

• פוסט טראומה כתוצאה של תקיפה מינית או אירוע אלים אחר.
• פוסט טראומה כתוצאה של כתוצאה של אירוע ביטחוני או מקרה של טרור.

• פוסט טראומה בעקבות תאונת דרכים

• פוסט טראומה בעקבות ניתוח, אשפוז או מחלה

• פוסט טראומה כתוצאה מאירועי מלחמה שנקראת גם הלם קרב.

• פוסט טראומה מהילדות כתוצאה מאירוע או מספר אירועים.
• פוסט טראומה הכוללת סימפטומים של חרדה בעקבות שימוש בקנאביס.

 

אולם, אלה הן דוגמאות שכיחות וכלליות ויתכנו גם מקרים פרטיים רבים.

זמן מסוים אחרי האירוע או האירועים הטראומטיים מתחילים להופיע סימפטומים שעשויים להתגבר, למרות ניסיונות הריפוי העצמיים. המינוח לכך הוא post-traumatic stress disorder או בקיצור PTSD.

 

טיפול בטראומה

 

כפי שנוכל לראות בהמשך, טיפול בטראומה יכול לצאת לדרך מתוך עמדות פתיחה שונות – התמודדות עם התסמינים או עבודת טיפול יסודית.

 

טיפול פסיכואנליטי בטראומה כולל תהליכי עבודה של "דיבור וחיבור", טיפול הנוגע לחוויה הגופנית-נפשית ולהשלכות של האירוע מתוך כך שהיה קושי נפשי לתפוס ולהכיל אותו. טיפול פסיכואנליטי בטראומה יחתור גם לגילוי היבטים לא מודעים שנוצרו ואחרים שהתעוררו עקב הטראומה. היבטים לא מודעים שכאלו אינם גלויים לנו, אלא אנו מניחים את קיומם לנוכח תסמינים של פוסט טראומה אשר מופיעים בבירור ומהווים חלק מהסבל של המטופל. בהמשך יעלו שאלות הנוגעות לאפשרות לתפוס את האירוע או האירועים שפועלים בגוף ובנפש באופן שנחווה כפרוע. ועוד, חשוב יהיה לעסוק במניעה של השתרשות תהליכים נפשיים שיש בהם כדי לגרום פגיעה בתפקוד וסבל.

 

בשלב מתקדם יותר של הטיפול יחל עיסוק בתהליך של שיקום.

 

 

טיפול בטראומה נפשית | טיפול בפוסט טראומה (PTSD) - לחצו כאן ליצירת קשר 

 

 

א. טראומה נפשית שנוצרה לאחר אירוע אחד

טראומה יכולה להתרחש כאמור, כתוצאה ממעורבות באירוע אחד. מדובר כאן על פי רוב באירוע קשה כמו שפורט: טרור, תאונת דרכים, שוד אלים, אונס, מחלה, אובדן ואפילו שימוש בסמים. טראומה יכולה גם להיווצר כידוע במצב מלחמתי שהוביל לזעזוע נפשי  - הלם קרב - וישנן דוגמאות רבות נוספות.

 

מספר מאפיינים בולטים עלולים להשפיע על התהוות של טראומה באירועים כפי שתואר:

 

     ·    האירוע או המצב שנקלעים אליו קורה באופן מפתיע.

     ·    את ההפתעה מלווה רגש של אימה.

     ·    על פי רוב האדם נמצא בעמדה פאסיבית וישנה תחושה של חוסר אונים.

     ·    האדם נתון בסערת רוחות ובמצוקה.

     ·    החוויה איננה ניתנת ל"עיכול" ולרוב מי שחווה את האירוע נמצא בהלם בשלבים

          שונים של ההתרחשות ולאחריה.

     ·    הקושי "לעכל" בא לידי ביטוי בהיות האירוע "בלתי נתפס" על ידי המערך הנפשי

          בזמן הראשון שלאחר המקרה ויוצר חוויה משמעותית בגוף, תוך שהמילים

          ביחס לאירוע חֲסֵרוֹת.  

 

בהתייחס לאירועים של טראומה, פרויד מדגיש את תחושת האימה. יותר מכך, הוא טוען אז דבר שנכון גם להיום, כי המילים: אימה, פחד וחרדה הן מילים שנעשה בהן שימוש ללא אבחנה בכל מה שקשור לסכנה והוא מציע את האבחנה הבאה:

 

חרדה – מתארת מצב מסוים של ציפייה לסכנה או מצב של התכוננות לה, גם אם היא אינה ידועה.

פחד – כאן נדרש דבר מסוים ממנו פוחדים.

אימה – זהו השם שאנו נותנים למצב שבו אדם נקלע לסכנה מבלי שהיה מוכן לכך. הדבר מדגיש את גורם ההפתעה (28)

 

יותר מכך, זיגמונד פרויד כותב כי הוא איננו מאמין כי חרדה יכולה לגרום לנוירוזה טראומטית מכיוון שיש משהו בחרדה אשר מגן על האדם מפני האימה, וזאת מעצם העובדה שישנה התכוננות למשהו, דבר שמנטרל את חוסר המוכנות וההפתעה שמאפשרים היווצרות של טראומה או לפחות העצמה שלה. לדוגמא, במקרה של אובדן של אדם קרוב. עם כל הקושי הכרוך בדבר בכל מקרה, ישנו הבדל בקבלת ידיעה על מוות שהתרחש באופן פתאומי לבין קבלת ידיעה על מותו של אדם שנפטר כתוצאה ממחלה ממושכת.

 

אם כן, טראומה, לאחר שנוצרה, מהווה מעין עניין נפשי גופני בעל משקל סגולי, שיש בו בכדי להפריע ולעורר מה שיהיו בהמשך סימפטומים.

 

סימפטומים של טראומה -  תסמינים של פוסט טראומה (PTSD)

 

החוויה האישית המיידית לאחר אירוע טראומטי יכולה לכלול מעין עמימות ביחס לענייני העולם, שינוי משמעותי ביחס לחשיבותם של דברים, חלומות דרמטיים, קשיי ריכוז ועוד. כאשר מתרחש אירוע שיוצר טראומה ובעקבותיו זעזוע נפשי, עלולות להיות לו השפעות מרחיקות לכת על חייו של האדם והן יכולות לבוא לידי ביטוי בסבל הקשור לזיכרונות מהאירוע ולפגיעה נפשית שיש לה השלכות על התפקוד.

 

השפעות אלה מופיעות בסימפטומים מגוונים של פוסט טראומה שמבטאים תוצאות של פגיעה נפשית (תסמינים של פוסט טראומה)  כמו חרדה, פגיעה בתפקוד בעבודה ובקשרים חברתיים, עכבות בביצוע מטלות פשוטות ואף להביא למצבים קיצוניים של בדידות ותפקוד חלקי מאוד.

ארחיב כאן על מספר סימפטומים בולטים של פוסט טראומה:

 

1. מחשבות בלתי פוסקות וסיוטים במהלך השינה

 

מי שחווה טראומה מוצא עצמו חוזר פעם אחר פעם להיבטים שונים של החוויה הטראומטית בחיי הערות, בחלומות הלילה ובשינה בכלל. ההיזכרות באירוע נעשית באופן בלתי רצוני בצורה של מראות חוזרים, פלאשבקים (הֶבְזֵק לֶעָבָר), ובעקבותיהם עולות מחשבות שלעיתים נחוות כמו מחשבות טורדניות. המחשבות והחלומות כוללים שחזורים של חלקי החוויה שיצרה את הטראומה, אירועים שהתרחשו לאחר האירוע הטראומטי וההשלכות שלו לאחר מכן. "נדמה שהחולים הללו עדיין מתמודדים עם האירוע הטראומטי כאילו עדיין יש לפניהם לפניהם משימה מיידית בהווה שעוד לא בוצעה"(29)

 

נוסף על כך, יש שהחלומות יוצרים הפרעות שינה שתחילתן בסיוט ולאחריו התעוררות המלווה בחרדה. החלום, שמאפשר המשך שינה למרות עליית חומרים מהלא מודע עלול להיכשל והתוצאה היא התעוררות. כתוצאה מכך יש מי ששנתו נפגעת מאוד, עד כדי מצבים של פחד ללכת לישון. יש כמובן להבחין את הפרעות השינה כסימפטום של פוסט טראומה מסיבתיות נפשית אחרת.

 

2. קיבעון בעבר ואיבוד עניין בהווה ובעתיד

 

נאמר בקצרה כי קיבעון , במובן הפתולוגי שלו כאן, הוא מצב שבו ישנה חזרה לאירוע מסוים בעבר ויש בדבר פגיעה בחייו בהווה. " לעיתים יקרה, שמאורע טראומטי, שמזעזע את כל יסודות חייו של האדם, משתק אותו עד כדי כך, שהוא נוטש כל התעניינות בהווה ובעתיד, וכל מעייניו הנפשיים מרוכזים בעבר....." (30)

כידוע, אנו מכירים בזכות הפסיכואנליזה, כי תהליכים נפשיים רבים מתרחשים באופן דומה אצל אנשים שנפגעו מבחינה נפשית ואצל אלה הבריאים לכאורה. הדוגמא הטובה ביותר לעינייננו היא מצבות הזיכרון המוכרות לנו בחיים הפרטיים והלאומיים. כאשר נפטר אדם קרוב ישנה תקופה של אבל, אך בשלב כלשהו, עם כל הקושי ישנה חזרה הדרגתית לעיסוקים הקודמים, הם מתחילים להוות את העיקר ובהמשך ישנן גם התחלות חדשות.

קיבעון של פוסט טראומה הוא כזה שהאדם איננו מצליח להשתחרר ממנו, הוא איננו מתעסק בהווה או בעתיד וכל מעייניו נתונים לעבר, במיוחד לאירוע הטראומטי. חייו עצרו מלכת.

 

3. הדחקה, הימנעות ואיבוד זיכרון עקב טראומה

 

ביסודו פועל מנגנון ההדחקה להרחיק מהמודעות מחשבות ורעיונות שיש להן קשר לאותו ענין שלא רוצים לחשוב עליו.

לאחר אירוע טראומטי יתכן כי מי שחווה אותו יחוש רתיעה מהיזכרות באירוע או בנושאים שעלולים להזכיר אותו. למעשה מדובר בניסיונות להתגונן בפני המראות החוזרים, הפלאשבקים והזיכרונות הכואבים באמצעים של הדחקה והימנעות. סימפטומים אלה של פוסט טראומה אשר כוללות פעולות הגנתיות מסוג זה יש בהן בכדי לפגוע בתפקוד ובהתנהלות של האדם מאחר ועניינים שונים ומגוונים הופכים להיות מוקצים הן ברמת הדיבור ושיחה והן ברמת המעשים. המערכת הנפשית עסוקה בהתגוננות שעיקרה הימנעות ממה שיכול לקשר עם האירוע או השלכותיו ובמקרים הקיצוניים מובילה אסטרטגיה זו לבידוד והתבודדות.

איבוד זיכרון עקב טראומה - השלכה נוספת של התגוננות המערכת הנפשית עלולה להביא לפגיעה משמעותית או לאיבוד הזיכרון עקב הטראומה. במקרה כזה נחסמת הגישה לכל רסיס זיכרון שעלול ליצור היזכרות בטראומה.

 

4. חרדה

 

כפי שהוסבר קודם, דווקא היעדרה של חרדה בסמוך להתרחשות האירוע, היא קרקע להיווצרות של טראומה. אולם, לאחר מכן חרדה יכולה  להתעורר כשמשהו מזכיר את האירוע בין שבמודע ובין שלא במודע.  אותו סימן, שיכול להיות קול נפץ, ריח מסוים, צבע, נושא שיחה מסוים, מילים כלשהן או כל דבר אחר שמתקשר לאירוע יוצר תגובת שרשרת שתוצאותיה היא חרדה. חרדה זו היא בגדר תופעה פוסט טראומטית ומהווה חלק מהסימפטומים של הסובלים מהיווצרותה של טראומה.

 

5. קשיי תפקוד נוספים

 

כל ההיבטים של פוסט טראומה, שהן תוצאותיה של פגיעה נפשית וזעזוע נפשי שתוארו כאן, יכולים להופיע באופן ייחודי אצל כל אחד ואחד ובדרגת חומרה משתנה. יתכנו תופעות ייחודיות אחרות כמו תחושה של חוסר יכולת להתרכז בביצוע משימות, דריכות מוגברת הפוגעת בהנאה, התפרצויות בלתי נשלטות, פגיעה בתפקוד בעבודה, השפעה על התהוותו של משבר בזוגיות ,פגיעה בקשרים בין אישיים בכלל וכן הפסקה או שיבוש בעיסוקים של פנאי.

 

 

טיפול בטראומה נפשית | טיפול בפוסט טראומה (PTSD) - לחצי כאן ליצירת קשר

 

 

תקופת דגירה לאחר טראומה

 

הופעת תסמינים של פוסט טראומה בעקבות אירוע שעשוי לגרום טראומה אינה מידית בהכרח. "יכול לקרות שאדם שחווה תאונה נוראה, למשל התנגשות רכבות, עזב את המקום לכאורה ללא פגע. אולם במהלך השבועות הבאים הוא מפתח שורה של סימפטומים נפשיים ומוטוריים חמורים שלא ניתן לייחס אותם אלא להלם , לזעזוע  מוח או לאותו משהו אחר שפעל והשפיע אז. יש לו עכשיו נוירוזה טראומטית. העניין בלתי מובן לחלוטין , כלומר מדובר בעובדה חדשה . הזמן שעבר בין התאונה להופעה הראשונה של הסימפטומים מכונה בשם "תקופת הדגירה", כרמז שקוף לפתולוגיה של מחלות זיהומיות" (31).

 

במחלה זיהומית כמו צהבת A מתקיימת תקופת דגירה של כשלושים יום בממוצע ובמחלת הנשיקה יכולה להיות תקופת הדגירה בין חודש לחודשיים עד להופעת הסימנים הראשונים למחלה.           

 

באופן דומה, לאחר טראומה, העובדה שהופעת תסמינים של פוסט טראומה אינה מידית יש בה להחליש לכאורה את הקשר שבין האירוע לבין הסימפטומים. אך כפי שמתברר בקליניקה במהירות אין הדבר כך וכי תהליכים מסוימים התרחשו כבר בלא מודע. כפי שנראה בהמשך, אירועים מסוימים עלולים לגרום לסימפטומים טראומטיים להופיע כעבור זמן ארוך ורק לאחר שמצטרפים אליהם זרזים אחרים.

 

תופעה בולטת ומוכרת היא הופעת תסמיני פוסט טראומה, הלם קרב,  זמן מה אחרי מעורבות באירועי מלחמה. זכרונות כואבים שעולים שוב ושוב, לעיתים רק חלומות או פלאשבקים מהירים - הם אלה שמאותתים על מה שמתחולל בנפש פנימה. הקשר בין התסמינים הפוסט טראומטיים מתברר רק זמן מה אחרי הופעתם.

  

כך, ישנם מקרים רבים בהם מופיעים סימפטומים כמו כאבי ראש, חוסר ריכוז, עייפות, חוסר חשק וכו.'הדבר קורה בפרק זמן שהספיק עבור מי שהתסמינים הללו הופיעו אצלו, שלא להעלות על הדעת את הקשר האפשרי. אדם כזה, שעבר למשל אירוע של תקיפה, יכול למצוא את עצמו מסתובב בין רופאים ועורך בדיקות שונות אף מבלי לציין את האירוע מהסיבה שהזכרתי.

 

 

הסברים להיווצרות של טראומה

 

התייחסתי מספר פעמים לעניין, לכאורה מובן מאליו, שהאפשרות שתיווצר טראומה תלויה בכך שאדם יהיה מעורב באירוע טראומטי. ראינו גם שיש תנאים מסוימים שבהם טראומה יכולה להתהוות ביניהם - האימה, ההפתעה והפאסיביות בזמן האירוע.

אך בפועל, גם אם התנאים הללו מתקיימים במקום אחד בו נמצאים מספר אנשים, עבור כל אחד מהם תהיינה התוצאות שונות : בעצמת הטראומה, בהשלכות שלה על חייהם ואפילו בשאלה אם האירוע היה טראומטי עבורם.

אם כן, מה משפיע על גודל הטראומה הנפשית והשלכותיה על כל אחד ואחד ?

התשובה הפרטית לכך יכולה להתקבל בקליניקה, במהלך הטיפול בטראומה. יחד עם זאת, אפשר לציין מספר היבטים כלליים שרלוונטיים להבנת האפקט שיש לאירוע מסוים להפוך למקרה של טראומה.

גורם בסיסי להיווצרות הטראומה הוא חוסר באמצעים נפשיים להכיל את האירועים שהאדם חווה או נחשף אליהם (ראו גם סעיף 5 בחלק זה). בבתי חולים שבהם מרשים לבן זוג של יולדת להיכנס לחדר הניתוח, לשם ביצוע ניתוח קיסרי, מרשים לבן הזוג לשבת מאחורי ראשה של האישה, כאשר הוא אינו יכול לראות דבר מהמתרחש בניתוח עצמו. חשיפה כזו, יודעים הרופאים, עלולה ליצור אצלו טראומה. הרופא לעומתו, עבר הכשרה, ראה ניתוחים מצומצמים ובמהלך השנים בנה במערכת הנפשית שלו יכולת להתייחס ולהכיל מצבים בהם גוף האדם איננו כפי שרואים בדרך כלל.

באופן דומה, אירועים של תאונות דרכים ומלחמה עלולים ליצור מצבים בהם מתערערת תפיסתו של האדם בנוגע לעלולם שהוא בנה לעצמו כתוצאה מהמראות הקשים באירועים הללו.

 

נסקור הסברים נוספים לאפשרות ההיווצרות של טראומה:

 

1. זה לא יקרה (לי) - העובדה שאירועים שיש להם פוטנציאל לגרום לטראומה אינם מתרחשים באופן יום יומי, מפחיתים את החרדה בקשר אליהם. דבר זה משפיע על כך שלאורך זמן אף יכולה להתגבש אמונה חדשה : "לי זה לא יקרה".  גורמים ציבוריים הפועלים במישור של מניעה בתחום הבריאות או תאונות הדרכים מודעים לאמונה הזו ומנסים לעורר את הציבור להביא את הדבר בחשבון. למעשה הם פועלים באופן שיכול לעורר חרדה בקשר לאפשרות שיש דברים שיכולים לקרות ולגרום לאנשים לפעול – להיבדק, לחגור חגורת בטיחות, לחבוש קסדה בנסיעה על אופניים וכד'.

אירוע המערער תפיסות והנחות יסוד כגון זו עלול למוטט מערך של עמדות ולהוביל לבחינה מחודשת של 'השקפת העולם'. בנוגע לכך, מוכרת התופעה של אנשים שעברו התקף לב והחליטו לשנות את אורח חייהם מהקצה אל הקצה.

 

2. עירור מחדש של נקודות חולשה בלא מודע - רובד נוסף של ההיבט שתואר בסעיף הקודם הוא עירור מחדש של היבטים הקשורים לתחושות של פחד וחרדה מהילדות המוקדמת שנשכחו והאדם התגבר עליהן. כידוע ילדים חווים אירועים רבים של פחד וחרדה, אשר המוכרים ביניהם הם פחד מאנשים זרים וחרדה שמתעוררת במקום חשוך. כל אחד מאתנו חווה משהו מזה בילדותו והתגבר על כך במידה כלשהי של הצלחה, זאת במלי לדבר על דברים דרמטיים יותר. עניינים אלה נשכחו לגמרי ולכאורה אין להם עוד קיום. אולם, כאשר מתרחשת טראומה בעלת עוצמה רבה, השבר במערך הנפשי יכולה להגיע עד לשם, כפי שרעידת אדמה משפיעה קודם על הקומות הגבוהות בבניין, שנבנו מאוחר, אך עלולה לסדוק גם את היסודות שנבנו ראשונים ועליהם הוא ניצב. העירור מחדש יכול ליצור בעצם פוסט טראומה מהילדות.

 

3. הלם או חוסר יכולת לפעול– אירוע טראומטי יכול להכניס את האדם להלם ובמצב זה הוא איננו מצליח לחולל תגובה וקופא על מקומו. חוסר היכולת לקשור בין ההתרחשות בזמן הטראומה למעשה כלשהו מהווה יסוד לטראומה. בדיעבד, יש ושיבוש היכולת להגיב בכלל ולפעול באופן  מוצלח בפרט, יהפכו לאחד מהדברים שיחזרו ויציקו ללא הרף.

  

4. המצב הנפשי והגופני בסמוך לאירוע -  כמעט כמו בכל מצב בו מתחולל משהו שעשוי לפגוע בנו, ישנה חשיבות רבה למצב הגופני והנפשי. מערכת חיסונית חזקה יש בה בכדי להתגבר על מחלות במהירות רבה יותר ואין עוררין כיום על החשיבות שיש למידת השאיפה של חולה להחלים. מה היה מצבו של אדם מסוים בעת אירוע של טראומה ? האם היה עייף ומותש לאחר לחימה בשדה הקרב ? האם רוחו היתה שפלה ? גם אלה, רלוונטיים לעניין.

 

5. גודל האירוע עבור האדם – פרויד הסביר כבר בכתביו המוקדמים כי אחת הסיבות להיווצרות הטראומה וחוסר היכולת להתגבר עליה, שמאפיינת את הפונים לטיפול בטראומה נפשית, היא מה שהוא כינה "כוח טראומטי"(32) והוא מתייחס לכך בהמשך הדרך כך:

" אנחנו מקבלים את התפיסה הזו ברצינות רבה. היא מצביעה על הדרך על מה שניתן לכנות ההיבט הכלכלי (כמותי) של תהליכים נפשיים. באמת, למונח 'טראומטי' אין הגיון אחר מאשר זה. אנו מקשרים אותה לחוויה אשר בתוך זמן קצר מפגישה את הנפש עם עליה עצומה בגירויים אשר לא ניתן לעבד אותם בדרך הרגילה, וזה מביא לתוצאה של הפרעות מתמשכות..."(33)

  

התוצאה של המתואר לעיל היא הסימפטומים, אשר רק חלקם צוינו קודם (ראו: סימפטומים של טראומה), ונקראים בהמשגה הפסיכיאטרית סימפטומים של פוסט טראומה. חשוב לציין שוב שגם אם ישנו קשר בין סימפטומים דומים של אנשים שונים הסובלים בעקבות טראומה, הרי שעבור כל אחד מדובר ביסודו של דבר בהיבטים ייחודיים הקשורים למערך הנפשי שלו.

  

 

ב. טראומה שמתהווה כתוצאה ממספר אירועים

עד כה התייחסתי למקרים של טראומה שהתהוו לאחר אירוע אחד. היבט זה של הטראומה נמצא בהלימה עם מקורה של המילה כחבלה בגוף וגם לשימוש המקובל בדיבור בנוגע לטראומה נפשית. אציג כעת היבטים של טראומה המתהווה כתוצאה של מספר אירועים אשר מצטרפים זה לזה ורק בעקבות כך מופיעים סימפטומים טראומטיים ניכרים.

 

ההתנסויות שצוינו קודם ויכולות לגרום למצוקה, כמו תאונת דרכים, שוד אלים, אונס, מלחמה, אובדן ואחרות, רלוונטיות גם כאן. לעיתים אירוע מסוג זה לא יהיה מספיק בכדי לחולל טראומה לבדו. בנוסף, מידת האימה וגודל ההפתעה ,שהם תמיד מדדים יחסיים, קטנים יותר בטראומות אלה, שיצויינו בשורות הבאות.

מדובר בעצם על כל התנסות שיש בה מצוקה גדולה במצבים חברתיים כמו השפלה, בושה, תחושת נחיתות או הרגשת אשמה. מצד אחד חוויה כזו יכולה לפעול פעולה טראומטית גם באירוע אחד, אבל ניתן להניח שבחלק גדול מהמקרים, הטראומה במצבים הללו מתאפשרת כתוצאה מהתנסויות מצטברות.

 

אנו רואים שמגוון גדול של  התנסויות רבות יכול לגרום לאפקט טראומטי וסוג האירוע אינו קובע בהכרח אם תתהווה טראומה על בסיסו בלבד או אם ידרשו מספר אירועים לכך. ובכל זאת, הגם שאין ההיבט הסטטיסטי הוא מענייננו כאן, נדמה ששכיחותן של טראומות בעקבות סדרת התנסויות כפי שמופיע להלן היא גדולה יותר.

אם כך על אילו התנסויות למשל מדובר כאן ?

 

     ·         התעללות מתמשכת

     ·         סדרת השפלות בחברה

     ·         מספר כישלונות בתחומי עשיה כמו לימודים, עבודה או זוגיות

     ·         הטרדות על רקע מיני

     ·         רצף מקרים של אובדן

    ·          הזנחה הורית בילדות

 

הסימפטומים המופיעים בעקבות זאת יכולים להיות דומים לאלו שחלקם תואר בחלק הראשון, אולם הופעתם היא ייחודית לכל אחד. סימפטומים כמו טיקים, דחיית אוכל והקאות, הסתגרות והימנעות מקשרים חברתיים, מצב רוח ירוד, ירידה בתפקוד בעבודה ובכלל. בקרב בני נוער ניתן לראות ירידה ניכרת בהישגים בלימודים ובשינויים בתפקוד בבית הספר, בקשר עם ההורים ובהקשר החברתי.

 

סיבתיות נפשית

 

גורם מרכזי להיווצרות של טראומה הוא חוסר יכולת או מסוגלות של האדם שנפגע להגיב. במקרים של התעללות נפשית ו/או פיזית הקרבן מאויים כי אם יפנה לגורמי סמכות יבולע לו. לעיתים, למרות רצונו של הקרבן להתלונן הוא נסחט באמצעי כלשהו שעומד לרשות התוקפים.

 

במקרים של השפלה נפשית בחברה, במיוחד בקרב בני נוער ובמדינת ישראל גם במסגרת הצבאית, הנפגע יכול למצוא עצמו מול קבוצה או גורם חברתי דומיננטי ואין ביכולתו להגיב או להתעמת עימו. אירועים של השפלה מסוג זה אינם בהכרח עברה על חוק במובן הפלילי, אולם עניין הדיווח לגורמי הסמכות אינו פשוט. בפועל, הנפגע חושש להשתמש בו מכיוון שהוא עלול לגרום להקצנת בידודו החברתי.

 

התנסויות של כישלונות בתחום הזוגיות, שהם בעלי אופי מסוים, יכולים אף הם להיכלל כאן. ניקח לדוגמא מספר אירועים של דחיית ניסיונות ליצור קשר שהסתיימו בכישלון ופגיעה בערך העצמי, שהיו בו אולי חולשה ותחושות נחיתות עוד קודם. גם כאן הפגיעה המתמשכת בערך העצמי, היעדר יכולת להגיב כראוי או לתת מענה תוך אישי מוצלח שמפחית את עצמת הכישלון, עלולים להוביל להתהוות של טראומה.

 

חשיבות התגובה לאירועים

 

כיצד מגיב אדם במקרים של התעללות נפשית או פיזית ? כיצד הוא מגיב במקרים של פגיעה חוזרת בערך העצמי ? באין יכולות רלוונטית, האופן שבו האדם מגיב במקרים אלו הוא בדרך של הדחקה. כלומר, לשכוח ולא לגעת בעניין, או בדרכים אחרות שמובילות לטשטוש הנושא והימנעות מהתמודדות ישירה עימו. באופן זה של התמודדות עם הפגיעה יש סבירות שהתנסויות דומות תקרנה שוב והאפקט הטראומטי יגדל. ניתן לראות תופעות אלו לדוגמא במקרים של נשים מוכות ובפרשות של אלימות ומורכבויות בתוך המשפחה בכלל, כגון בסביבה של עבריינות, אלכוהוליזם ועוד.

 

מדוע מודגשת כאן התגובה ומאיזו סיבה היא כה משמעותית ?

 

הפסיכואנליזה נולדה מתוך ההתנסות של פרויד בקליניקה ומתוך ניסיונות לגבש תיאוריות שחתרו להסביר את הבעיות הנפשיות מהן סבלו הפונים. מה שהתברר כבר בתחילת הדרך הוא שהעדר פריקה של גירויים נפשיים חזקים היתה תנאי להיווצרות של סימפטומים שונים וגם של טראומה.

 

"התעמעמות של הזיכרונות או ביטול האפקט שעימם תלוי במספר גורמים. החשוב ביניהם הוא – האם היתה תגובה אנרגטית לאירוע שיצר את ההיפעלות  (ההשפעה הרגשית –הנפשית והגופנית על האדם) . בהתייחסות ל'תגובה' כאן הכוונה לתגובות רצוניות ובלתי רצוניות – מדמעות ועד למעשה נקם – אשר באמצעותם, כפי שמראה לנו הניסיון, האפקט מתפרק. במידה ומתרחשת תגובה שכזו במידה מספקת, אזי מתפוגג חלק גדול מהאפקט... ביטוי מוכר בהקשר לזה (ולאו דווקא בהיבטים טראומטיים) הוא "לשחרר קיטור". אך אם התגובה מדוכאת, רושם החוויה נותר קשור לזיכרון" (34).

 

 

טיפול בטראומה נפשית | טיפול בפוסט טראומה (PTSD) - לחץ כאן ליצירת קשר

 

 

ג. טיפול בטראומה | טיפול בפוסט טראומה | מאפיינים של סוגי טראומה

בדברים שכתבתי עד כה התייחסתי לטראומה במובן הכללי. כלומר, טראומה כפגיעה נפשית, שיכולה להיווצר מאירועים ומצבי חיים שונים ואשר יש לה השלכות משמעותיות על התפקוד של האדם.

 

ואכן, בבסיסו של דבר ישנו מכנה משותף מבחינת היותה של טראומה פגיעה נפשית שיכולה להיווצר מסיבות שונות כפי שטראומה גופנית יכולה לקרות מסוגים שונים של אירועים. 

למרות זאת, אין להתעלם מהמאפיינים המיוחדים שקשורים בסוגים שונים של טראומה ואין להתעלם מהמאפיינים הללו גם בהקשרים של טיפול בטראומה.

 

נוכל לומר באופן סכמטי כי בנוגע לטראומה ולטיפול בטראומה ישנם שלושה היבטים:

 

ההיבט הראשון – התייחסות לטראומה כפגיעה נפשית בעלת מאפיינים כלליים (חלקים א' ו ב')ובהתאם לכך גם לטיפול בטראומה כפי שתואר בחלק ג'.

 

היבט שני – טראומה שמצב החיים בו היא התרחשה כולל בתוכו מאפיינים מסוימים שיש לזכור אותם ולהביא אותם בחשבון במהלך הטיפול בטראומה. כך יכולים להיות מאפיינים מיוחדים לנפגעי תקיפה מינית, להלומי קרב ולסובלים מפוסט טראומה בעקבות תאונת דרכים.

 

היבט שלישי ואחרון – אפשר לומר שהיבט זה הוא בעל החשיבות הגדולה ביותר והוא האדם הספציפי שנמצא בטיפול בטראומה, האירועים הספציפיים שאותם הוא חווה וההשלכות הייחודיות של אלה על החיים שלו ממש.

 

כך יש להביא בחשבון את המאפיינים הייחודיים של האדם, האופן בו השפיעה עליו הטראומה, הכלים שעומדים לרשותו להתאושש, נקודות חולשה וכו'. בהתאם לכך יש גם לכוון את הטיפול בטראומה.

 

  

 

ד. טיפול בטראומה נפשית | טיפול בפוסט טראומה (PTSD)

התמודדות עם טראומה נפשית | התמודדות עם פוסט טראומה

 

שאלת ההתמודדות עם טראומה חשובה ביותר מבחינת עמדתם של מי שמעוניין בטיפול, של הקרובים אליו וכמובן עמדתו של המטפל.

בעניינים של התמודדות עם טראומה נפשית, כמו גם בנושאים אחרים הקשורים לטיפול הנפשי, אפשר להציג שתי עמדות בסיסיות.

העמדה האחת מכוונת להתמודדות עם טראומה, אפשר לומר – מקבלת את התסמינים הפוסט טראומטיים כדבר נתון ומכאן עולה השאלה איך להתמודד איתם על מנת להקל את הסבל.

העמדה האחרת מכוונת לטיפול בטראומה הנפשית באמצעות תהליך עבודה שחלקו יפורט להלן ומכוון להסרה של התסמינים הפוסט טראומטיים.

עמדה זו היא עמדה אתית קריטית ורלוונטית כאמור גם להיבטים אחרים של טיפול נפשי כמו במקרים של חרדה ואובססיה.

 

מובאת כאן התייחסות כללית לנושא של טיפול בטראומה נפשית הרלוונטית לשני סוגי טראומה, כפי שפורטו בחלקים א' וב'. אוסיף גם, כי טיפול פסיכואנליטי בטראומה יכוון במקביל לגילוי של אלמנטים לא מודעים שיש להם קשר לתסמינים הפוסט טראומטיים.

 

דיבור וחיבור

 

טיפול בפוסט טראומה הוא עניין מורכב, אולם בכך אין הוא שונה מטיפול נפשי בכלל. לדוגמא, היזכרות בפרטי האירועים חשובה מצד אחד עבור טיפול בטראומה והמטופל ששמר במקרים רבים את פרטי האירוע בסוד, אפילו מעצמו, חש הקלה לנוכח האפשרות לספר עליה. מצד שני, מאחר ומדובר בעניינים טעונים ובהתנסויות שלא היו נעימות ישנם מעצורים לעשות זאת. איבוד זיכרון עקב טראומה, כפי שהזכרתי בתחילה הוא סימפטום אפשרי שמטרתו הגנה. הבעיה היא שההפרעה בזיכרון נעשית רחבה יותר מאשר רק סביב האירוע הטראומטי.

טיפול בטראומה כולל פתיחה הדרגתית של נתיבי הזיכרון והוא מהווה עניין מרכזי בטיפול בטראומה. 

 

ראינו שהיבט מרכזי בהיווצרות של טראומה הוא חוסר יכולת להגיב. באירוע טראומטי גדול יש לרוב בלבול גדול בנוגע לסדר האירועים ולתחושות בזמן ההתרחשויות וחלק מהעבודה הטיפולית מוקדשת לחיבור ביניהן. טיפול בטראומה נפשית בהקשר לכך, דומה למסע בזמן לאותו אירוע, לאותן התרחשויות, לא רק במובן התיאורי, אלא גם במובן של התהליכים הנפשיים שהתחוללו בזמן האירוע ולאחריו. החייאת האירועים אינה פשוטה כלל אך הפעם יכול להצטרף אליה סיוע מכוון מצידו של המטפל.

 

אחת התופעות לאחר אירוע טראומטי היא קטיעה של הפרטים שהאדם זוכר עד לרגע לפני האירוע הטראומטי וזמן מה אחריו כאשר ביניהם פעורה תהום. עיבוד של האירועים במהלך טיפול בטראומה משיג ביסודו שני דברים בסיסיים, קשירה של החוויות חסרות המילים לייצוג מילולי ופריקה שבאה יחד עימה בדיבור. הדברים האלה ממחישים את החשיבות הגדולה של הדיבור בטיפול בטראומה.

ההקלה שיש מעצם הדיבור עצמו ודאי מוכרת לכל אחד מהקוראים מהתנסות של סיפור סוד לאחר,  לאחר שהסוד העיק עליו זמן מה. הקלה זו שיש עם הדיבור באה לידי ביטוי בצורה של פולחן הוידוי בדת הנוצרית. שם הדגש הוא בהשתחררות ממועקה שקשורה לרגשות אשמה המשולבת בקבלת מחילה.

אולם אין בכך די, עיבוד של טראומה כולל גם היבטים נוספים.

 

טיפול בהשתרשות תהליכים נפשיים

 

אירוע טראומטי או סדרה של אירועים טראומטיים שההתמודדות איתם נעשתה על ידי הדחקה או פעולה אחרת שעיקרה הימנעות, מהווים פוטנציאל לפגיעה בתפקוד ולסימפטומים פוסט טראומטיים. מערך ההגנה שנבנה על מנת שלא להיזכר בפרטים או עיוות אחר שנוצר במערך הנפשי עלול בכל רגע להיסדק עקב חוויה חדשה, כפי שקורה במקרים רבים, ולהביא לפריצה. להתמודדות זו יש השלכות על חייו של האדם ועם הזמן ללא טיפול מתאים משתרשים תהליכים נפשיים חדשים כדי לתמוך בהגנות הללו. טיפול בטראומה נפשית כולל גם טיפול בהשלכות של השינויים שחלו בתהליכים הנפשיים לאחר האירוע. ועוד.

 

הרקע הנפשי

 

הסברתי בתחילה כי יתכן מצב בו באירועים טראומטיים יהיו מספר אנשים, אך כל אחד יחווה את הדבר באופן שונה, במקרים מסוימים יתכן שעבור חלקם האירוע לא יהיה טראומטי. מה עושה את ההבדל בין בני האדם בהקשר זה  וכיצד קשור הדבר לנושא של טיפול בטראומה? קצרה היריעה מלהרחיב כאן בנושא זה, אך אציין בקצרה כי ההתמודדות עם האירועים נשענת על היסודות הנפשיים של כל אחד כפי שהתהוו משחר ילדותו ולאורך חייו. הבדלים אלה בין אדם לאדם באים לידי ביטוי בתפיסה, במהירות התגובה, בעמדות, באמונות ועוד ועוד. חוויה טראומטית מטלטלת את האדם ויש לה רלוונטיות ליסודות אלה, לכן טיפול בטראומה צריך להביא גם אותם בחשבון.

 

שיקום

 

אדם שעבר טראומה או אירועים שיצרו טראומה נפגע תפקודו והוא סובל מסימפטומים שונים, כפי שתואר קודם. טיפול בטראומה יכלול אם כן עבודה שיש בה את הפוטנציאל שהאדם יוכל לתפקד כפי שתפקד לפני האירוע,  ובהיבטים מסוימים אף מעבר לכך. זאת, בין השאר,  הודות לשינוי במנגנונים הנפשיים שאפשרו את היווצרותה.

 

 

טיפול בטראומה נפשית | טיפול בפוסט טראומה (PTSD) - לחצו כאן ליצירת קשר

 

  

שאלות ותשובות