פירוש חלומות

למעט סיוטים, אשר הזכירה שלהם כמעט נכפית עלינו, במרבית המקרים איננו זוכרים את חלומותינו. יותר מכך, לרוב איננו עושים מאמצים גדולים להיזכר בהם. אך מעניין הדבר, שאם ניסיון להיזכר בחלום עולה בהצלחה נפתח פתאום צוהר לעולם שכמו היינו בו אך לפני רגע, אשר עצמת החוויה בו הייתה רבה.

  

אם כן מהם בדיוק החלומות ?

מדוע אנו חולמים חלומות?

האם הם אומרים משהו על העולם ? על העתיד ? עלינו ?

האם פירוש חלומות הוא דבר בר ביצוע ?

 

ננסה לברר זאת כאן.

 

 

פירוש חלומות - לחץ כאן ליצירת קשר

 

 

חלק 1 – רקע ונקודות מוצא ראשונות לפירוש חלומות

 

א. אמונות בנוגע לחלומות ולפירוש חלומות

 

פירוש חלומות היה עניין שעסקו בו במשך אלפי שנים, אך עד לסוף המאה ה-19, לא נעשתה בו התקדמות מרחיקת לכת. העמים הקדמונים שניסו לעסוק בפירוש חלומות, האמינו שהחלומות קשורים לאלים ולישויות העל אנושיות שבהם הם האמינו.

אחת מהאמונות הנפוצות ביחס לחלום הייתה כי יש בחלום משום ראיית העתיד. דוגמא לכך אנחנו מוצאים באופן שבו יוסף עוסק בפירוש חלומות, כפי שהדבר מופיע בפירוש המפורסם לחלום של פרעה מלך מצריים.

דרך זו להתייחס אל החלומות היא למעשה נטייה נפשית של השלכה, שקיימת בנו גם כיום, ומשמעותה היא הנטייה להשליך אל העולם דברים שהם בעצם פנים נפשיים.

 

בניגוד לגישה הזו, אריסטו טען כי החלום איננו קשור להיבט על טבעי אלא קשור לרוח האדם. הוא מגדיר את החלום כפעילות נפשית של האדם בזמן שהוא ישן.

הוגים יוונים שקדמו לאריסטו, מקרוביוס וארטמידורוס קבעו כי לחלומות יש מובן סמלי שדורש מהלך של פירוש.

 

לאורך השנים נעשה מאמץ מתמיד של פילוסופים, הוגי דעות וחוקרים לפענח את חידת החלום מכיוון שתופעת החלום לא הפסיקה להתקיים והמשיכה לעורר סקרנות. מצד אחד ייחסו לה לעיתים משקל רב ומצד שני לא ידעו באיזו תיאוריה יש לעשות שימוש בפירוש חלומות.

 

ב. היחס לחלום ולפירוש חלומות במאות השנים האחרונות

 

במאות השנים האחרונות, עם התפתחות כיווני החקירה המדעיים החלו מופיעות תיאוריות שקושרות את החלומות לחיים בזמן הערות. פיזיולוג בשם בורדוך (1838) טען שהחלום הוא אנטיתזה לחיי הערות שבהם יש סבל וטרדות. לדבריו החלום חותר לשחרר אותנו מהכאב שכרוך בחיים בזמן של ערות.

 

לעומתו העלה הפנר (1887) את הסברה כי החלום הוא המשך של חיי הערות. באופן מדויק יותר, טענתו היא שהחלומות שלנו נצמדים לרעיונות שהיו בתודעה שלנו זמן קצר קודם לכן ושכמעט תמיד יהיה אפשר למצוא חוט מקשר בין הרעיונות והמחשבות הללו לחלום.

 

הפילוסוף מאס (1805) התייחס להיבט שמוכר לנו טוב על דרך הביטוי "בחלומות בלילה" או כפי שנהוג לומר אותו באנגלית   – "in your dreams". מאחורי הביטויים הללו מסתתרת ההנחה כי בחלומות באים לידי ביטוי הדברים אליהם כל אחד מאתנו משתוקק. קשר עם אהוב או אהובה, השגת תפקיד נכסף בעבודה או הצלחה בדבר שחשוב לנו.

 

נוכל לשים לב גם כאן,  שכל אחת מההנחות האלה לגבי החלום ממקמות את אלו שמנסים לעסוק בפירוש חלומות בנקודת מוצא אחרת. יש כמובן גם היבטים נוספים לחקר התחום, כמו חקר החלימה. דוגמא לכך היא מחקר על תנועת העיניים ופעילות פיזיולוגית במוח בשעת החלימה.

 

ג. מציאת קשר בין גירוי לחלום

 

מיסודות החשיבה המדעית הוא הניסיון לשער ולעיתים גם למצוא קשר כלשהו בין גורם לתוצאה. נזכור, כי כאשר מדובר על קשר שכזה, אין מדובר בהכרח בקשר מלא בהכרח אלא על גורם שיש בו בכדי להסביר חלק, קטן או גדול, מן התוצאה. במרבית המקרים ימצאו מספר גורמים או שילוב בין מספר תנאים ומספר גורמים שיש בהם להביא לתוצאה מוערכת.

 

נתקדם.

הניסיונות שנעשו בפירוש חלומות כללו כפי שראינו השערות על הקשר שבין חיי הערות והחוויות של האדם לתוכן החלום.

בנקודה הזו כדאי להתייחס לעולם המיוחד שנגלה לנו בחלומות - לרוב חוויות החלום נתפסות כסוג של סיפורי אגדות, פנטזיה שעיקרה סתום ואינו מובן. להוציא חלומות בהירים, שיכולים להזכיר לנו פעולה של חשיבה מודעת, ניתקל לרוב בחוויה מעניינת אך לא ברורה לגמרי.

בהתאם לכך נשאל כעת שאלה מפורשת : מה יכול להשפיע על תוכן החלום ?

 

1. מקורות פיזיולוגיים – הכוונה בעניין זה היא על בסיס השאלה אם יתכן כי גרייה של החושים שלנו (ראיה, שמיעה וכו') יכולה להשפיע על תוכנו של החלום. בהתאם לכך פירוש חלומות יביא בחשבון את ההשפעה שהייתה לגירוי זה, אור חזק למשל או רעש מיוחד, על החלום, ויעשה ניסיון למצוא קשר בין הגירוי לבין החלום.

 

2. מקורות פסיכולוגיים – האם יש קשר בין החוויות שלנו כאשר אנחנו ערים לחלומות, איזה גירוי יכול לבוא לידי ביטוי בחלום? אחד מהקשיים במציאת קשר כזה נעוץ בכך שמה שמופיע בחלום נראה במקרים רבים כעניינים שלא קשורים כלל למה שאנו מכירים ויודעים על עצמנו. לא ברור לנו מהיכן החלום שואב את מקורותיו ויצירת החלום נתפסת כמשהו מופלא שיש קושי להתחבר אליו.

 

פרויד מביא דוגמא למצב שבו אחד ממטופליו סיפר על חלום והקושי הגדול שלו היה להכיר בכך שהחלום נוצר ממשהו שהיה אצור בזיכרונו, אך הוא לא ידע זאת. מטופל חולם שהוא יושב בבית קפה ומזמין kontuszowka וכשהוא מסיים את הסיפור הוא שואל את פרויד מה זה. פרויד משיב ש-  kontuszowka הוא משקה אלכוהולי שהיה מוכר לו מפרסומות ברחוב. המטופל לא רצה להאמין בכך מאחר ולדבריו הוא אינו מכיר משקה כזה. בכל אופן, כאשר ישב בימים שלאחר מכן בבית קפה החליט לבדוק את העניין והזמין את המשקה.  מספר ימים מאוחר יותר, כך הוא סיפר לפרויד, הוא הבחין שעל לוח מודעות שעל פניו הוא עבר לפחות פעמיים בכל יום מופיעה הפרסומת למשקה.

 

כידוע, בימים אלה, עתירי הפרסומות, המפרסמים אשר ערים להשפעה שניתן להפעיל על אנשים פועלים בין השאר על בסיס ההנחה הזו, כלומר שהאדם יכול להיות מושפע גם אם אינו מודע לכך.

 

3. ישויות על אנושיות – כפי שצוין, הקדמונים ראו בחלום מסר מהאל ובכך נסתיים העניין. פירוש חלומות על בסיס זה הוא, אם כן, פענוח של המסר האלוהי. למעשה גם בימינו אנו יש מיסטיקנים רבים, חלקם מכונים "מתקשרים" המציעים פירוש לחלומות מתוך הנחה שמה שמופיע בחלום הוא אל, חוצן (alien) או רוח כלשהי – נשמה תועה. אנו רואים כי במקרה זה מדובר באמונה כללית והגירוי – פיזיולוגי או פסיכולוגי -  לא רלוונטי בהקשר זה.

 

ד. פירוש חלומות המבוסס על גירוי החושים

 

חלומותינו מתרחשים בזמן השינה ועל מנת שנצליח לישון אנו עושים הכנות מקדימות שעיקרן הרחקה של גירויים מאברי הגוף ומאברי החישה הרגישים בפרט. אנו מכבים את האור, מנמיכים או סוגרים מקורות של רעש ומתקינים מקום נוח לישון בו. מזרן נוח, חושך ושקט יהיו לרוב התנאים האידיאליים לשינה. את איבר החישה שיש לנו עליו שליטה ישירה, העיניים, אנו סוגרים והדרך לשינה נעימה יכולה להיות קרובה מאוד.

 

פרויד מציין כי העובדה שניתן להעיר אותנו בכל רגע, באמצעות גירויים חזקים, היא הוכחה לכך שגם בשינה הנפש נמצאת בקשר קרוב עם העולם שמחוץ לגוף. שורה ארוכה של גירויים אשר ביניהם רעש חזק, אור שעלול לחדור לעיניים וריח חריף, קור מקפיא או חום ולחות – כל אלה יכולים להוות גירוי שיביא להפסקת השינה.

 

אך האם גירויים אלה יכולים להשפיע גם על תוכן החלומות טרם ההתעוררות?

 

יסן (1855) טוען שהשמטת השמיכה בלילה יכולה להביא לחלומות שבהם אנו משוטטים עירומים או שנפלנו למים.

הופבאור (1796) חלם בנעוריו שהוא נופל מחומה גבוהה, וכשהקיץ גילה שהמיטה התפרקה והוא באמת נפל...

הילדנבברנט (1875) מספר את החלום הבא:

"ראיתי את עוזרת הבית מחזיקה מספר גדול של צלחות בידיה, אשר היו מונחות אחת על השנייה. אני רואה שהיא הולכת לעבר חדר האוכל.  ערימת כלי החרסינה שבידיה נראו לי בסכנה של איבוד שיווי המשקל. "היזהרי !" , קראתי לה, "או שתפילי את הכל". תשובתה לא איחרה לבוא: היא רגילה לעבודה הזו, היא עושה זאת יום יום וכו'. ובינתיים, ליוו מבטי החרדה שלי את דמותה המתקדמת. ואז, בדיוק כפי שצפיתי היא נתקלה במפתן הכניסה ומעדה, כלי החרס שהיו בידיה החליקו ונקשו זה בזה ונשמע רעש מתגלגל של מאות חתיכות שהתפזרו על הרצפה. אך הרעש המשיך והמשיך ללא הפסק ומהר מאוד נראה כי לא היה מדובר בנקישת הצלחות, הוא הפך לצלצול, והצלצול כפי שהכרתי הערה הצביעה עליו היה רק זה של השעון המעורר שמילא את חובתו".

 

אם יש אמת בקשרים המקריים בין גירוי לתוכן החלום, כמו שהודגמו לעיל הרי שהצעד הבא שנקטו בו מספר חוקרים היה לבצע ניסויים במטרה לברר את העניין.

 

מורי (1878) מדווח על מספר ניסויים כאלה בחלומות שהוא יצר לעצמו. ביחד עם עוזרי המחקר שלו הוא מביא את הדיווח הבא:

·         מדגדגים אותו בנוצה בשפתיו ובקצה האף – הוא חולם על עינויים נוראיים

·         שמים על פניו מסכה דביקה וכשמסירים אותה הוא חולם שעור הפנים שלו נקרע.

·         צובטים אותו קלות בעורפו – הוא חולם ששמית לו אספלנית ועל רופא שטיפל בו בילדות.

·         מטפטפים על מצחו טיפת מים – הוא באיטליה, שטוף זיעה, שותה יין לבן.

 

כפי שניתן לראות, הקשר בין הגירוי הגופני לחלום יכול להיות לעיתים ברור ולעיתים נדרש גשר של דמיון. מובן שהקורא הספקן  לא יוכל להישען רק על דוגמאות אלה והאם גשר זה של דמיון הוא אשליה חסרת שחר או בסך הכל מרכיב הכרחי הדרוש למפענח חלומות, כפי שנדרש לבלש למשל, אשר מונחים לפניו חלקי מידע והוא מנסה להרכיב מהם תמונה מלאה של סדרת אירועים שאינה לפניו והתרחשה בעבר.

 

על טעות אפשרית בזיהוי של הגירוי

 

ראינו בדוגמאות לעיל, בניסווים של מורי, שבמציאות מופיע גירוי כלשהו ואילו בחלום מופיע משהו אחר. אמנם ניתן לקשר אותו, אך נדרש כאמור גשר כלשהו לכך. הקשר בין גירוי למה שאנחנו חושבים שהוא הגירוי יכול הרי להיות שגוי. מדוע נעשית הטעות הזו והאם בכלל מדובר בטעות? נוכל לראות כי שגיאה בזיהוי של גירוי אינה בלעדית לחלום, אלא דבר שכיח גם בחיי הערות.

 

צורת הזיהוי של רשמים יכולה להיות טובה במצב שבו אנו יכולים לזהות משהו המגיע לחושים שלנו ולפרש אותו בצורה נכונה באמצעות קישור שלו לניסיון שיש לנו ומצוי בזיכרוננו. אפשר להסיק מכך שתנאים לפירוש טוב הם בהירות הגירוי וידע שמצוי בזיכרון.אך לא תמיד התנאים לזיהוי הגירוי אידיאליים.

 

פרויד מציע את הדוגמא הבאה לצורך המחשת העניין: כאשר משהו מטייל בשדה הפתוח וקולט במטושטש חפץ מרוחק, הוא עשוי לחשוב תחילה שזה סוס. התבוננות מקרוב עשויה להעלות בדעתו פרה או שתיים ולבסוף עשוי הדימוי להפוך בוודאות לקבוצת אנשים יושבים.

 

תיאור זה הוא דוגמא לדרך הפעולה של המערכת הנפשית בניסיונה לזהות את טיב הגירוי. כפי שאנו יכולים לראות הדבר מתרחש תוך כדי תנועה הכוללת חשיפה לגירוי והשערות המבוססות על ידע וניסיון המצויים בזיכרון.

לענייננו כאן, דבר זה מוכיח את נחיצותו של אותו גשר של דמיון שהוזכר קודם שיוכל לסייע בפיענוח של החלום. זאת, על בסיס העובדה שמה שמופיע בחלום יכול להיות אחת מ"ההשערות" שהמערך הנפשי יצר במהלך הניסיון לפרש את הגירוי. אנו מביאים בחשבון שיתכן כי מדובר בטעות, באשליה.

 

גירוי חושים פנים גופני

 

האמרה "העיקר הבריאות" מקבלת מובן מיוחד כאשר ישנה מחלה או פגיעה באברי הגוף. גירוי של איבר פנימי בגוף יכול שיהיה ממספר גדול של גורמים ונוכל למנות בהם איתותים של הקיבה על מצב של רעב, שלפוחית השתן, מחלה כלשהי באחד האברים ואפילו תחושה שנובעת ממצב שינה מסוים המכביד על איבר פנימי.

גם כאן, נוכל למצוא קשר בין הגירוי שפועל על איבר פנימי (או מפעיל) לבין תוכן החלום בדומה לדוגמאות שהובאו ונובעים מגירויים חיצוניים. אפשר להניח שרבים מהקוראים, יוכלו להיזכר בכך מתוך ניסיונם או להבחין בהתנסויות כאלה בעתיד.

 

 

ה. ניסיונות לפירוש חלומות המבוססים על גירוי נפשי (כפי שהיה ידוע עד שנת 1900)

 

לדעתם של חוקרים מהעבר וגם מתקופתו של פרויד, בני האדם חולמים על מה שמעסיק אותם במהלך היום ועל מה שמעניין אותם בהקיץ.

לכאורה, השילוב בין הגירויים הפיזיולוגיים – פנימיים וחיצוניים – וכן גירויים נפשיים המעסיקים את האדם היו אמורים לאפשר פירוש של חלומות והיתה עומדת המשימה לשייך בפירוש את החלקים שנוגעים לגירויים אל החלקים השונים של החלום.

העובדה היא כי עד לפרסום ספרו של פרויד בשנת 1900 הדבר לא קרה וניסיונות רבים שנעשו נותר עניין פירוש החלומות רחוק מפתרון.

 

 

פירוש חלומות / טיפול : לחצי כאן ליצירת קשר

 

 

חלק 2 – קשיים הנוגעים לפירוש חלומות 

נקודת המוצא וההנחה מכאן והלאה היא כי מרבית החלומות מושפעים מגירויים נפשיים, כלומר מפעילות נפשית המתרחשת בזמן שהחולם ישן.

בחלק זה אציין מספר קשיים לעשות זאת, למרות שלכאורה הדבר היה אמור להיות פשוט מאוד, כלומר, להסביר לעצמנו מה פשרם של הדברים שהתרחשו בנפשנו בלילה הקודם.

 

א. שכחת חלומות

 

אין ספק כי את רובם המכריע של החלומות איננו זוכרים. לעיתים עם ההתעוררות, מופיע במודעות קצה חוט שקשור לחלום ומי שמנסה להיזכר בו עשוי למצוא את עצמו מופתע מאוד לנוכח עושר הפרטים שנוסף בכל רגע של היזכרות מוצלחת.

אולם, גם חלום שכזה וודאי חלומות אחרים מתפוגגים מהר במהלך היום עד כי אפשר שלא נותר מהם שום זכר שנוכל להיאחז בו.

חוקרים שונים ניסו לתת הסברים לתופעה הזו, אך כאן אסתפק בציון העובדה הזו ואוסיף כי ניסיון רציני לשחזר את החלום סמוך ליקיצה יכול לאפשר, בדרך כלל, היזכרות טובה יותר בו.

כמובן שכאשר תוכן החלום חלקי הדבר לא מבשר טובות על האפשרות לפרש אותו. נוכל לראות בהמשך כיצד אפשר להתגבר על כך, לפחות באופן חלקי.

 

ב. צורת ההופעה של החלום – תמונות חזותיות

 

דמיינו לעצמכם צפייה בסרט ללא קול וללא תרגום. ולא, אין הכוונה כאן לסרטים האילמים שהביאו בחשבון את היעדרו של הפסקול. דמיינו את עצמכם צופים בסרט ללא קול וללא תרגום ואת המאמץ הנדרש להבין מצד אחד ואת החלקים הגדולים שברור כי לא ניתן להבין. חוויה כזו יכולה להמחיש היבט מסוים הנוגע לקושי הקיים בפירוש חלומות.

אמנם התמונות החזותיות שדרכן אנו חווים את החלום אינן הדבר הבלעדי ויש מקום גם לחושים האחרים, אולי יותר מכל לחוש השמיעה, אך עדיין התמונות מהוות את העיקר.

 

 ג. בחלום ההתרחשות הנפשית היא לא רצונית

 

למעט מקרים בודדים, כאשר אנו שוקעים בשינה נעדרת היכולת שלנו לחשוב באופן מודע על דברים שמעניינים אותנו או מעסיקים אותנו. אין באפשרותנו לחשוב בצורה מסודרת על כתיבה של עבודה לימודית, איננו יכולים לעסוק בארגון של מסיבה או לעשות מה שצריך על מנת להתכונן לפגישה חשובה.

 

ההתרחשות בחלום נראית לנו במידה רבה זרה מאוד לצורת החשיבה שלנו בזמן שאנחנו ערים. בחלום הדמויות המוכרות נראות לעיתים שונות או מוזרות, מהלך האירועים איננו רציף, יש קפיצות ומתרחשים בו דברים השייכים לעולם הפנטזיה ולא לעולם המציאותי כפי שאנו מכירים אותו.

 

אלה הם חלק מקשיים הנגעים לפירוש של חלומות ונוכל לראות בהמשך כיצד ניתן להתמודד עמם ועם קשיים אחרים. קודם לכן, נכיר שתי שיטות מקובלות לפירוש חלומות.

 

  

חלק 3 – שתי שיטות מקובלות לפירוש חלומות 

פירוש חלומות, כפי שכבר נאמר, הוא עניין שעסקו בו אלפי שנים. שתי שיטות עיקריות שמשו במהלך השנים את פותרי החלומות בניסיונותיהם לפרש.

 

שיטת הפירוש הסמלי של החלום

 

עיקרה של שיטת הפירוש הזו מבוסס על פירוש שיש בו אנלוגיות, כלומר העברה של תוכן החלום הגלוי לתוכן מציאותי מובן שניתן למצוא לו מקבילה בחלום.

הדוגמא המפורסמת שמביא פרויד להמחיש זאת היא פירושו של יוסף המקראי לחלום של פרעה (בראשית מא'):

 

וַיְהִי, מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים; וּפַרְעֹה חֹלֵם, וְהִנֵּה עֹמֵד עַל-הַיְאֹר.  ב וְהִנֵּה מִן-הַיְאֹר, עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת, יְפוֹת מַרְאֶה, וּבְרִיאֹת בָּשָׂר; וַתִּרְעֶינָה, בָּאָחוּ.  ג וְהִנֵּה שֶׁבַע פָּרוֹת אֲחֵרוֹת, עֹלוֹת אַחֲרֵיהֶן מִן-הַיְאֹר, רָעוֹת מַרְאֶה, וְדַקּוֹת בָּשָׂר; וַתַּעֲמֹדְנָה אֵצֶל הַפָּרוֹת, עַל-שְׂפַת הַיְאֹר.  ד וַתֹּאכַלְנָה הַפָּרוֹת, רָעוֹת הַמַּרְאֶה וְדַקֹּת הַבָּשָׂר, אֵת שֶׁבַע הַפָּרוֹת, יְפֹת הַמַּרְאֶה וְהַבְּרִיאֹת; וַיִּיקַץ, פַּרְעֹה.  ה וַיִּישָׁן, וַיַּחֲלֹם שֵׁנִית; וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים, עֹלוֹת בְּקָנֶה אֶחָד--בְּרִיאוֹת וְטֹבוֹת.  ו וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים, דַּקּוֹת וּשְׁדוּפֹת קָדִים--צֹמְחוֹת, אַחֲרֵיהֶן.  ז וַתִּבְלַעְנָה, הַשִּׁבֳּלִים הַדַּקּוֹת, אֵת שֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים, הַבְּרִיאוֹת וְהַמְּלֵאוֹת; וַיִּיקַץ פַּרְעֹה, וְהִנֵּה חֲלוֹם.  ח וַיְהִי בַבֹּקֶר, וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ, וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא אֶת-כָּל-חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם, וְאֶת-כָּל-חֲכָמֶיהָ; וַיְסַפֵּר פַּרְעֹה לָהֶם אֶת-חֲלֹמוֹ, וְאֵין-פּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעֹה.............. יד וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וַיִּקְרָא אֶת-יוֹסֵף, וַיְרִיצֻהוּ מִן-הַבּוֹר; וַיְגַלַּח וַיְחַלֵּף שִׂמְלֹתָיו, וַיָּבֹא אֶל-פַּרְעֹה.  טו וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה, אֶל-יוֹסֵף, חֲלוֹם חָלַמְתִּי, וּפֹתֵר אֵין אֹתוֹ; וַאֲנִי, שָׁמַעְתִּי עָלֶיךָ לֵאמֹר, תִּשְׁמַע חֲלוֹם, לִפְתֹּר אֹתוֹ.  טז וַיַּעַן יוֹסֵף אֶת-פַּרְעֹה לֵאמֹר, בִּלְעָדָי:  אֱלֹהִים, יַעֲנֶה אֶת-שְׁלוֹם פַּרְעֹה.  יז וַיְדַבֵּר פַּרְעֹה, אֶל-יוֹסֵף:  בַּחֲלֹמִי, הִנְנִי עֹמֵד עַל-שְׂפַת הַיְאֹר.  יח וְהִנֵּה מִן-הַיְאֹר, עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת................. כה וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-פַּרְעֹה, חֲלוֹם פַּרְעֹה אֶחָד הוּא:  אֵת אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים עֹשֶׂה, הִגִּיד לְפַרְעֹה.  כו שֶׁבַע פָּרֹת הַטֹּבֹת, שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה, וְשֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַטֹּבֹת, שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה:  חֲלוֹם, אֶחָד הוּא.  כז וְשֶׁבַע הַפָּרוֹת הָרַקּוֹת וְהָרָעֹת הָעֹלֹת אַחֲרֵיהֶן, שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה, וְשֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הָרֵקוֹת, שְׁדֻפוֹת הַקָּדִים--יִהְיוּ, שֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב.  כח הוּא הַדָּבָר, אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל-פַּרְעֹה:  אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים עֹשֶׂה, הֶרְאָה אֶת-פַּרְעֹה.  כט הִנֵּה שֶׁבַע שָׁנִים, בָּאוֹת--שָׂבָע גָּדוֹל, בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.  ל וְקָמוּ שֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב, אַחֲרֵיהֶן, וְנִשְׁכַּח כָּל-הַשָּׂבָע, בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם; וְכִלָּה הָרָעָב, אֶת-הָאָרֶץ.  לא וְלֹא-יִוָּדַע הַשָּׂבָע בָּאָרֶץ, מִפְּנֵי הָרָעָב הַהוּא אַחֲרֵי-כֵן:  כִּי-כָבֵד הוּא, מְאֹד.  לב וְעַל הִשָּׁנוֹת הַחֲלוֹם אֶל-פַּרְעֹה, פַּעֲמָיִם--כִּי-נָכוֹן הַדָּבָר מֵעִם הָאֱלֹהִים, וּמְמַהֵר הָאֱלֹהִים לַעֲשֹׂתוֹ.

 

שבע הפרות היפות ובריאות הבשר, כמו גם השיבולים הבריאות והטובות מהוות תחליף סמלי לשבע שנים הטובות ואילו הפרות דלות הבשר, כמו השיבולים השדופות מסמלות את שבע השנים הרעות שיכלו את כל השפע שנצבר בשנים הקודמות.

אם כן, אנו מוצאים הקבלה סבירה, הדבר תואם גם את ההשקפה כי חלומות מספרים משהו על העתיד ופירוש סביר נוסף הוא כי הדבר יקרה בקרוב מאחר ופרעה חלם את החלום פעמיים.

 

פרויד טוען כי רוב החלומות המלאכותיים שנוצרו על ידי סופרים נכתבו באופן שיאפשר פירוש סמלי שכזה, החלום מוגש באופן שהפתרון שלו מתקבל בהבנה לאור האנלוגיה הקיימת בו. וכיצד לומדים לפרש חלומות כך? זאת טוען פרויד לא ניתן ללמוד – מדובר בעניין של אינטואיציה.  

 

"שיטת הפענוח" לפירוש חלומות

 

שיטת הפענוח לפירוש חלומות היא השיטה המקובלת השנייה לפירוש חלומות והיא למעשה פופולרית מאוד גם בימינו. בשיטה זו ההתייחסות לחלום הוא לשפה שנכתבת בכתב סתרים שהמפענח שלה, מדויק יותר אולי לקרוא לו "מתורגמן", מעביר אותה לשפה שאפשר להבין אותה. העברת הדברים המופיעים בחלום למשהו מובן מיוסדת על פי מפתח קבוע, לכאורה כפי שמתרגמים משפה לשפה – מאנגלית לעברית, מצרפתית לערבית.

מתוך כך נוסדו מילונים שונים לשפת החלומות וניתן לכאורה לתרגם את החלום ולקבל משמעות.

מכאן למשל,  שכל מי שחולם על ורדים – הדבר מתורגם להצלחה בחיים בכלל ובתחום הרומנטי בפרט, החולם על ים – הדבר מצביע על תקופה רגועה ונעימה בחיים,  ומי שחולם על תינוק – הרי מדובר בדברים חדשים הצפויים בחייו של החולם וכך הלאה. גישה זו לחלום מנטרלת למעשה את הייחודיות של החולם והמערך הנפשי הספציפי שלו.

 

  

חלק 4 - עידן חדש בפירוש חלומות 

א. רקע

 

בשנות ה-80 המאוחרות ותחילת שנות ה-90 של המאה התשע עשרה החל פרויד בטיפול נפשי בהיסטריה. בתמצית, ההיסטריה התאפיינה בכאבים וליקויים בתפקוד הגופני אשר לא נמצא להם מקור אורגני (ראה – פרויד תחילת הדרך) . הטיפול הנפשי בהיסטריה צלח במקרים רבים והיה מבוסס על הדיבור. מטופליו של פרויד סיפרו לו בפגישות עמו דברים רבים וביניהם גם את חלומותיהם. פרויד שהיה שקוע כולו בנושא הנפשי החל לנסות לפענח גם את ההתרחשויות הנפשיות בשעת החלום.

 

ב-24 ביולי - 1895 פרויד חולם חלום שיקרא "חלום הזריקה לאירמה" . אביא כאן חלק ממנו:

זירת ההתרחשות של החלום היא אולם שבו פרויד מקבל עם אשתו אורחים רבים המגיעים אליו. בין האורחים פרויד פוגש את המטופלת אירמה ונוזף בה על כך שאינה מקבלת "פתרון" שמסר לה בהקשר הטיפולי. אירמה מתלוננת על כאבים שונים ופרויד, בודק אותה בדיקה פיזית מתוך חשש שהמכאובים שלה עלולים להיות בעלי אופי המצריך טיפול רפואי ולא טיפול נפשי. הוא מוצא ממצאים רפואיים שכאלה וקורא לרופא נוסף, ד"ר מ., ששהה במסיבה לבדוק את אירמה. הרופא מאשר את הבדיקה שעשה פרויד. פרויד שם לב כי הרופא המוכר לו נראה שונה ממראהו הרגיל – הוא חיוור, צולע, וזקנו נעלם. רופא נוסף שמצטרף ובודק את אירמה מעיר הערות נוספות ואומר כי אין ספק שמדובר בזיהום. בחלום מתבררת לפרויד במהירות הסיבה לזיהום, לא מזמן כאשר אירמה חשה ברע, נתן לה ידידו הרופא של פרויד, ששמו אוטו, זריקה כלשהי. ופרויד מעיר בחלום : "זריקות כאלה לא עושים בקלות דעת כזאת . . . . כנראה שגם המזרק לא היה נקי" (46).

 

פרויד מנתח את החלום בדקדקנות, מציג דרכים חדשות לפענח חלומות וזאת תוך שהוא חושף לרווחה את רחשי ליבו, מחשבותיו ומאווייו הסובייקטיביים, ומניח תוך כדי כך את היסודות לפירוש חלומות.

 

ב. התיאוריה ראשונה על מהות החלום

 

אביא כאן את עיקרי הפירוש שפרויד נותן לחלום והתיאוריה הראשונה שבאה בעקבותיו.  האולם והאורחים הרבים שפרויד ואשתו מקבלים הם תיאור של מסיבת יום ההולדת של אשתו של פרויד שהיה אמור להתרחש כמה ימים לאחר מכן. פרויד חלם את החלום כששהה בקיץ בבית שבו היו חדרים גדולים דמויי אולמות. אשתו של פרויד הביעה בפניו את תקוותה שהאורחים שהוזמנו יגיעו וביניהם גם אירמה. פרויד מודה כי הוא אכן כעס על המטופלת שלו שלא שעתה להכוונתו ולכן ראה בהמשך סבלה – אשמתה שלה. הסימפטומים שהופיעו בחלום היו שונים מאלה שהיו מוכרים לו במציאות והיא נראתה בחלום חיוורת. פרויד לא מוצא הסבר משביע רצון לגבי הסימפטומים ומשער שהחיוורון של אירמה בחלום קשור דווקא לדמות אחרת. פרויד מודה שלגבי המכאובים הגופניים הוא היה מעדיף שתיפול טעות באבחנה. כלומר, הוא מעדיף טעות באבחנה ושכן מדובר בעניין רפואי-אורגני ולא נפשי, כפי שהוא חשב. אם לא מדובר בטעות באבחנה הרי שהמסקנה היא שמדובר בטיפול לא מוצלח בהיסטריה. העובדה שד"ר מ. נראה שונה מעלה על דעתו של פרויד כי חיבר בחלום בין ד"ר מ. לאחיו ומציין מספר סיבות לכך. אחת מהן היא כי יש בליבו על שניהם כי הם דחו לאחרונה הצעה שהציע להם.

 

העובדה כי מדובר בזיהום, כך מודה שוב פרויד, היא שכך הוא מסיר מעצמו את האחריות שרבצה על כתפיו, למצבה של המטופלת.

העובדה כי הסיבה לכך היא זריקה שנתן לה אוטו, כך חושף פרויד, היא הכעס שיש לפרויד על אוטו על כך שבצהרי היום, לפני שחלם את החלום, הגיע אוטו לביקור, אחרי שפגש את אירמה. פרויד התעניין במצבה ותשובתו של אוטו הייתה כזו: "היא מרגישה טוב יותר, אך לא לגמרי". פרויד מספר כי נדמה היה לו שיש בדבריו של אוטו דברי ביקורת סמויים כלפיו.

 

ניתוח החלום מדגים את המורכבות שעשויה להיות בתהליכים נפשיים הלא מודעים שבאים לידי ביטוי בצורה מוסווית בחלום. 

פרויד מסיק מספר מסקנות מניתוח החלום אך העיקרית היא שהחלום ממלא מספר משאלות שהתעוררו בו לנוכח האירועים שקדמו לחלום. החלום מגשים את משאלותיו הכמוסות שלו – שהוא אינו אשם בסבל של אירמה ושבעצם אוטו, שהרגיז את פרויד, אשם בכך.

 

חלום הזריקה לאירמה מובא כאן כאמור רק בחלקו והוא הופך להיות אבן היסוד לספר על פירוש חלומות שיוצא לאור בשנת 1900. 

 

קביעתו הראשונה של פרויד היא ביסודו של דבר החלום הוא מילוי משאלה והדבר מתרחש בתוכן הסמוי של החלום. עבודת הפירוש של החלום היא בעצם פענוח של החלום הגלוי של החולם, בין השאר על ידי גילוי סוד ההצפנה שמתרחש בחלום ומציאת התהליכים הנפשיים המורכבים שביסודם. 

 

כחמש שנים עברו מאז החלום ועד ליציאת הספר על פירוש החלומות, שנים בהן הוא עיבד ושכלל את תפיסתו. בהמשך עבודתו יכיר פרויד כי המתרחש בחלום איננו רק מילוי משאלה. יחד עם זאת, העובדה כי החלום מדגים פעולות נפשיות בלא מודע והצורה של פעולות אלה, כפי שהציג אותן, יוותרו רלוונטית עד עצם היום הזה. 

 

 

ג. גלוי וסמוי בחלומות – הסימפטום והלא מודע

 

אם כן, ניתן לעמוד בנקודה הזו על קרקע יציבה הרבה יותר בדרך לפירוש חלומות. מתוך ההכוונה של פרויד לפענוח החלומות אנו מבינים כי למעשה ישנו חלום גלוי – הוא זה שאותו אנחנו יכולים להכיר ולזכור אך בפועל מדובר בקוד מוצפן.

אחד מהקשיים הנוספים בפיענוח של החלום הוא כי לעיתים אפשר למצוא בו רציפות הגיונית ישירה, כלומר חלומות שאינם מוצפנים ממש. חלומות אחרים יכולים להכיל חלק מוצפן וחלק בהיר ובקיצור, העניינים יכולים להיות מסובכים.

 

יותר מכך, נזכיר כי פרויד מגיע אל עניין פירוש החלומות תוך כדי כך שהוא עסוק בפענוח של סימפטומים שונים הגורמים סבל למטופליו. הוא מפרש את החלומות של המטופלים שלו בקליניקה בדיוק על בסיס הדרך שהוא נוקט בפענוח הסימפטומים, תוך שהוא מבקש מהם לדבר באופן חופשי ולא להיכנע לביקורת העצמית שאולי עולה בדעתם ומונעת מהם לומר דברים. זהו נדבך נוסף המתבסס על הניסיון שכבר נרכש בקליניקה בתהליך הטיפול בהיסטריה ומחלות נוספות והוא מיישם אותו גם בעת פענוח ופירוש חלומות.

 

"הידע שלי לגבי הפרוצדורה הזו הושג בדרך הבאה. במשך שנים רבות הייתי עסוק, מתוך מטרה טיפולית, בפענוח מבנים פסיכופתולוגיים  - היסטריה, פוביות, חרדה, רעיונות הקשורים לאובססיה וכו'.... היה זה במהלכם של המחקרים הפסיכואנליטיים האלה שנתקלתי בפירוש חלומות. המטופלים שלי חויבו לומר לי כל רעיון או מחשבה שעלו אצלם בנוגע לנושא מסוים, ובין הדברים הללו היו גם חלומותיהם והדבר לימד אותי שאפשר להכניס את החלום לתוך שרשרת תהליכים נפשיים שאותה ניתן לשחזר בזיכרון עד לרעיון הפתולוגי. מכאן נותר רק צעד קטן כדי שאתייחס אל החלום עצמו כמו סימפטום ואיישם את שיטת הפירוש שפותחה לפענוח הסימפטומים גם לצורך פירוש חלומות"  (47).

 

יוצא אם כך שפרויד משווה את החלום לסימפטום, כלומר שם את החלום הגלוי כסימפטום ואת הפשר הסמוי בלא מודע. כיצד ניתן להתקדם מנקודה זו ?

 

על מנת להכיר את האפשרות לפענח חלומות נניח מספר שאלות מנחות:

1.       מדוע החלום מוצפן ?

2.       באילו תהליכים נפשיים מרחש תהליך ההצפנה ?

3.       ממה מורכב התוכן של החלום ? 

4.       מהי הדרך לפענח את החלום ?

 

ד. הצפנת החלום – להסתיר משהו מעצמנו

 

הטיפול הפסיכואנליטי התפתח מנקודת המוצא של הטיפול בהיפנוזה. אחד מהדברים שהתבררו כחשובים להצלחת הטיפול היה שהמטופל יאמר כל מה שעולה על דעתו. כלל זה נוגע לרגעים בהם הוא מתחיל לדבר על העניינים שהוא סובל מהם, בדברו על חייו באופן כללי וגם כאשר סיפר את חלומותיו.

 

כאשר המטופל היה נתון להשפעה ההיפנוטית, כך התברר, היה נעדר לכאורה, אותו חלק במערך הנפשי שהתנגד למסירה של המידע, התנגד לדיבור האסוציאטיבי.

את זאת ניתן היה לדעת רק בדיעבד, כאשר פרויד חיפש צורת טיפול מוצלחת יותר מאשר ההיפנוזה. לאחר שהוא עמד על הבעיות שכרוכות עמה וברצונו להביא לעמידות גדולה יותר של ההצלחות הטיפוליות.

 

השאלה החשובה ביותר בהקשר לכך היא מדוע יש בנו חלק שמתנגד לדבר באופן חופשי, לומר כל דבר באופן אסוציאטיבי ?

עד כמה שהדבר יכול להישמע מוזר, זו דרך להתגונן בפני עצמנו.

בהקשר לזה ידועה האימרה "מה שלא יודעים לא כואב".

מסתבר כי איננו רוצים לדעת כל דבר על עצמנו, ולא רק על עצמנו, מכיוון שהדבר עלול להכאיב לנו.  עוד נאמר, כי יש אצל כל אחד, מבלי להיכנס כאן לעניין המבנה הקליני הפרטי, את מה שפרויד כינה "רשות" שמפעילה את מנגנון ההדחקה ומנגנוני הגנה אחרים.

 

נשאלת השאלה מה קורה לתהליכים נפשיים שהביקורת בולמת אותם?

 

אתייחס כאן לשלוש אפשרויות :

 

· המהלך הנפשי נבלם ונותר לא מודע.

 

 

· מהלך המחשבה פורץ החוצה כמו 

  בתהליך של פליטת פה.

  (ראה בהקשר זה – פליטת פה פרוידיאנית)

 

· האפשרות השלישית היא שמתקבל במודע מהלך 

  מחשבה מסורס, מעוות, צפון.

 

אתייחס לאפשרות השלישית שהיא המעניינת אותנו כעת. היכן אפשר למצוא עיוות דומה של הפעילות הנפשית?

פרויד נותן לדוגמא את העיוותים שמתקיימים בתהליכים חברתיים ובמיוחד במקום שבו יש שני אנשים שלאחד מהם כוח שהאחר צריך להביא בחשבון.

במצב כזה לדוגמא, האדם פחות הכוח, למשל בעל תפקיד מול המנהל שלו, מסלף לעיתים את דבריו והתנהגותו והוא אינו אומר את האמת. מה שגלוי לפני בעל הכוח הוא התנהגות שאפשר לכנות אותה בתיאורים רבים כמו התחזות, צביעות, הסוואה או עורמה. ששם התואר הרלוונטי יוכל להינתן כאשר נתון הקשר רחב יותר של הדברים, אך מבחינתנו הדבר החשוב הוא ההבדל שיש בין ההתנהגות הגלויה לזו הסמויה.

כידוע, הילדים חסרים לרוב את הטאקט הזה והם אומרים את אשר על ליבם. גם זה ידוע, לא נשארים ילדים לעד.

 

דוגמא נוספת לדברים גלויים שסורסו ניתן למצוא בקלות בעיתונות היוצאת במדינות דיקטטוריות. במידה ויכתבו דברי ביקורת על המשטר באופן ישיר, תושת עליהם הצנזורה. הכותב שאימת הצנזורה ולעיתים גם החשש לחייו מרחפים מעל לראשו כותב את הדברים בצורה מוסווית, מרומזת. כך מתקבלים דברים גלויים שיש לפרש אותם.

ככל שהצנזורה הדוקה יותר, כך תידרש מלאכת הסוואה טובה יותר, אך גם כך יהיה הדבר הגלוי מתוחכם ומכיל בתוכו אפשרויות למובנים רבים.

 

בימינו ניתן לראות את מלאכת המחשבת של המסרים הללו, המכונים "עמומים", בפוליטיקה ובמהלכים הדיפלומטיים הגלויים שבין מדינות. לגבי אלה מתבקשת הפרשנות וזאת נעשית באולפני הטלוויזיה והרדיו ובמערכות העיתונים.

 

ה. תהליכים נפשיים המצפינים אמיתות בחלום

 

לפני שניגש לתהליכי ההצפנה של תהליכי המחשבה העומדים בבסיס החלום – אלו  מכונות על יד פרויד "מחשבות החלום", נזכיר כי ישנם קשיים יסודיים הנוגעים לפירוש חלומות כפי שפורטו בחלק 2 והם:

 

* עניין השכחה של החלומות.

* הופעת החלום בעיקר באמצעות תמונות ולרוב ללא פסקול.

* ההתרחשות בחלום היא לא רצונית ושונה מארגון המחשבות המוכר לנו בחיי הערות.

 

נוסף על אלה יובאו כאן שני תהליכים יסודיים וחשובים ביותר.

 

אם כן, הגישה הפסיכואנליטית לסימפטומים של המטופלים, שהיתה באותם ימים עדיין חדשה, היתה המפתח לפענוח החלום.

היחס לסימפטומים מסוימים היה כי מאחורי מה שמופיע וגלוי בסבל של הפציינט מסתתרים תהליכים נפשיים לא מודעים.

ניסיונו של פרויד לפענח את החלום בהתאם לגישה הזו נחל הצלחה ועתה הוא יכול היה למצוא את עצמו בכל פעם בשתי נקודות – נקודה שבה אדם מספר לו את חלומו הגלוי, אשר היה בתחילה חסר מובן ולאחר מכן בנקודה שנייה, לאחר פענוח החלום.

ראינו כבר שלהסוואה של מחשבות יכולה להיות סיבה וכעת נותרה שאלה מרכזית אחת – מהם התהליכים הנפשיים שהתרחשו בלא מודע שיצרו את השינוי ?

 

עיבוי בחלום (Verdichtung , condensation)

 

מתוך ההשוואה שניתן לעשות בין נקודת המוצא לפני הפענוח וזו שלאחר מתן פירוש ומובן לחלום, עולה כי ישנו פער גדול בהיקף החומר הקיים בין שתי הנקודות. דווקא מה שמתבהר הוא שפענוח החלום כולל הרבה יותר חומר ממה שהוצג בחלום הגלוי.

במידה מסוימת, ברוח הימים הללו,  ניתן להשוות את החלום לקובץ דחוס וקטן שכמעט לא ניתן להבין ממנו דבר, ורק לאחר תהליך הפתיחה שלו מתגלה התמונה או המסמך.

כמובן שיש להיזהר מלהישען על דוגמא זו לגמרי. ההבדל הוא שבענייני המחשוב קיימת שיטה קבועה של דחיסה ופתיחה של חומר, בעוד שבעניינים של פירוש חלומות, עומד כל חלום וכל חולם בפני עצמו, אפשר לומר כמעט באופן חד פעמי.

 

העיבוי בחלום מופיע בכל מיני דרכים, למשל קיבוץ של דמויות לידי דמות אחת.

 

אותה דמות, נראית עתה קצת שונה ממה שהיא מוכרת במציאות, יתכן והיא דמות מרכזית בחלום – אך למרבה הפלא יש בה שינויים, השינויים הללו יכולים לכלול אלמנטים של דמויות אחרות ש"הולבשו" או נוספו לה, בדומה לשחקן בהצגה שמשחק יותר מדמות אחת במחזה.  העיבוי מתרחש בהיבטים נוספים ולא רק בנוגע לדמויות אנושיות. הוא יכול להתבצע על מקום – אז נראה בחלום את המקום המוכר, כשאליו מתווספים מאפיינים ממקומות אחרים. העיבוי יכול להתקיים בנוגע למילים או בשמות של אנשים ואז מתקבלות בחלום מילים או משפטים שנראים לנו חסרי משמעות. 

 

מה שמתגלה עם פענוח החלום הוא עושר מחשבות החלום והתהליכים הנפשיים הקשורים בו והדבר קורה, בין השאר, על ידי פתיחת הדחיסה שמתבצעת בתהליך העיבוי.

 

התקה בחלום (verschiebung, displacement)

 

בחיי הנפש של המודע אנו רגילים להעריך את מידת החשיבות של עניין מסוים, אצלנו ואצל אחרים, על פי פרמטרים שונים. נוכל לומר שאם אדם חושב על משהו הרבה, אם הוא מתקשה לדבר על נושא אחר מזה שמעסיק אותו מאוד, אם דבר מה משפיע מאוד על מצב רוחו וכד' – כי אז אותו עניין הוא מרכזי וחשוב.

והנה, מתוך פענוח ופירוש של חלומות רבים, המבוססים על גישת הטיפול הפסיכואנליטי, מתקבל פן נוסף של העיוות שמתרחש בחלום.

 

בתהליך ההתקה מועבר יחס לדבר מסוים אל דבר אחר באופן אסוציאטיבי.

כאשר מדובר בחלום, אנו נדרשים לפענח "לאחור", מה מסתיר הדבר הגלוי. כלומר, מה קודם לדבר הגלוי בשרשרת האסוציאטיבית ורלוונטי לפענוח של החלום.

ישנן וריאציות שונות של התקה כפי שהדבר קורה במהלך האסוציאטיבי ברגע מיוחד ואצל אדם מסוים. אתן דוגמא שניתן למצוא גם בשדה של המודע.

 

נראה כי אחד מהתכסיסים שנוקטת בהם המערכת הנפשית הוא להניח את הדברים המרכזיים בשולי החלום ואילו פרטים בעלי חשיבות פחותה תופסים את המקום המרכזי בחלום הגלוי. ההתקה כאן היא בעצם של חשיבות העניין. טכניקה כזו שאולי נשמעת בלתי הגיונית, אינה בלתי מוכרת לקוראים. אפשר למצוא אותה ננקטת בצורה מודעת במצבים שונים בהם אדם רוצה להסתיר את כוונתו האמיתית, בדרך כלל מול גורם אחר.

 

למשל, בחור שמעוניין להתחיל קשר עם בחורה שמוצאת חן בעיניו עשוי לפתוח בכל נושא של שיחה שבעולם, מבלי לומר במה הוא מעוניין באמת. באוניברסיטה הוא יבחר לדבר על חומר לימודים, ברחוב על השעה המופיעה במחוגי השעון ובסופר מרקט על מחירי הברוקולי. 

פענוח הדבר הגלוי, כמו גם מה שמתרחש בתהליך של פירוש חלומות יבהיר בדיעבד כי מה שהיה גלוי הנו בעצם דבר שהותק מהמרכז אל השוליים. כך אפשר לשמוע מזוגות על האופן שבו החלו חלק מסיפורי האהבה.   

באופן דומה נוקטים לעיתים בעת משא ומתן בזירות שונות. חבר סיפר לי על ילדו בן ה-7 , שלמד את מערך השיקולים של הוריו ומצא דרך להשיג את מבוקשו. הוא נהג לבקש בקשה או בקשות צדדיות שהתשובה הצפויה עליהן תהיה שלילית, רק מתוך הערכה כי בקשתו השלישית, שבה הוא באמת מעוניין, עשויה להתקבל בחיוב לאחר שלילת הבקשות הראשונות, המדומות.

 

בשני המקרים בוצעה התקה מלאכותית ומחושבת מול אדם אחר. אך אם ישנו מהלך נפשי שעומד לרשותנו בתהליך המודע, לא נתפלא אם הוא יתרחש ביתר תחכום בלא מודע, כאשר התהליך הלא מודע נדרש להסתיר משהו מאתנו - מעצמנו.

מי שמתקשה לתפוס את אפשרות הקיום של תהליך כזה המתרחש בו עצמו, יכול להיעזר בדוגמא  מוכרת יותר למנגנון אחר  - מנגנון ההדחקה.  בשני המקרים המערכת הנפשית פועלת בדרך של הרחקת עניין מהאפשרות שלנו לדעת לגביו.

 

ו. תוכן החלום - מקורות עשירים ליצירת החלום

 

בחלק הראשון של מאמר זה, עסקנו בנושא הגירויים לחלום. בהמשך ראינו כי גורמים פיזיים ישירים וכן עניינים נפשיים משפיעים על תוכן החלום. אולם, עניין חשוב אחד, מרכזי מאוד עדיין לא קיבל את ההתייחסות הראויה לו – המקור לחומר החלום.

במהלך פירוש חלומות מתגלה תופעה מפתיעה מאוד, וזאת יוכל לומר כל מי שנוכח לדעת זאת מתוך החלומות שלו :

 

החומר המרכיב את התוכן של החלום נלקח ממאגר הזיכרון העצום ומן החוויות שאדם עבר משך כל חייו. הדבר המפתיע הוא האופן שבו בתהליך החלום, נעשים הקשרים לחוויות שלכאורה כבר נשתכחו, ואילו בחלום זוכים לחיים חדשים ורעננים.

 

כמובן, שזהו היבט נוסף שעלול להקשות על פירוש חלומות. החולם, לאחר שהתעורר ונזכר בחלום, מתקשה לעשות את ההקשר שבין חוויות שהוא חווה בעבר הרחוק, המופיעות בצורה מוסווית, כפי שהוסבר קודם, והקשר שלהן לגירויי החלום של הימים האחרונים.

 

 

סיכום

 

פירוש חלומות הוא עניין שהעסיק את האנושות משך אלפי שנים, אשר במהלכן צמחו תיאוריות שונות לגבי החלום. אפשר להעריך כי הניסיונות לבסס קשר בין גירויים לתוכן החלום היו הצעד הראשון לקראת תיאוריה שתאפשר פירוש חלומות. אך לא היה בזאת די. העולם הפנטסטי, העשיר בדמויות ובחוויות היה רחוק מאוד, במרבית החלומות, מהכלים שעמדו לרשותם של אלו שניסו לעסוק ברצינות בפירוש חלומות.

הקשיים שעמדו בפני אלה שניסו לעשות זאת היו רבים מאוד – העובדה שישנו קושי לזכור את החלום, הופעת החלומות בצורה שעיקרה חזותית וההתרחשות הנפשית הלא מאורגנת בחלום היוו גורמים נוספים שהכבידו גם הם.

 

שתי השיטות המקובלות לפירוש חלומות היו בסיסיות מידי ויכלו לספק מענה חלקי ביותר לפירוש חלומות. שיטת הפירוש הסמלי התבססה על מציאת הקבלה אינטואיטיבית בין החלום לעולם שבחוץ ושיטת הפירוש הסמלי ניסתה לקבוע שהחלום הוא שפת ציורים קבועה שיש לתרגם אותה כפי שנהוג לתרגם משפה לשפה. השיטה הראשונה התבססה כולה על האינטואיציה של המפרש ואילו השיטה השנייה התעלמה מהייחודיות של האדם החולם.

 

פריצת הדרך בפירוש חלומות הושגה על ידי זיגמונד פרויד במהלך עבודתו הטיפולית שהוותה בעצם את ראשיתה של הפסיכואנליזה. בפגישות שערך פרויד עם מטופליו במטרה לטפל בהיסטריה, סימפטומים של טראומה וכו', כלל ההליך הטיפולי את דרישתו מהמטופל לומר כל דבר שעולה על דעתו, מה שקיבל בהמשך את השם "אסוציאציות חופשיות". המטופלים שיתפו את פרויד גם בחלומותיהם, ואז כמו היום, פירוש לחלומות לא היה פשוט ומידי.

 

נקודת המפנה שאפשרה את תחילתה של הדרך לפתרון חידת החלום הייתה הגישה שהתגבשה בטיפול ההיפנוטי בראשית דרכו ובעמדה הפסיכואנליטית בהמשך :

הדבר הגלוי שהמטופל מדווח עליו וממנו הוא סובל – אם מדובר בדיכאון, חרדה או עניין אחר הוא סימפטום שבא לידי ביטוי בצורה גלויה, אך בבסיסו מתקיימים תהליכים נפשיים לא מודעים שיש להביא בחשבון ולגלות.

 

גישה זו אפשרה לראות בחלום כפי שאנו חווים וזוכרים אותו כתוכן הגלוי של החלום ואת פירוש החלומות כתנועה שחותרת לפענח את התוכן הסמוי של החלומות. זו כמובן הייתה רק נקודת הפתיחה אשר ממנה אפשר היה להתחיל לחקור את המנגנונים הנפשיים שפועלים, כך שתוצאת התהליכים הנפשיים שבבסיס החלום, כמו עיבוי, התקה והשימוש במאגר הזיכרונות העצום של האדם, יביאו לכך שהחלום יופיע בצורה מוסווית וקשה כל כך להבנה. בהתאם לכך, הפענוח של החלום יכול להתאפשר לפיהם ולפי היבטים אחרים הייחודיים לכל חולם ולכל חלום.

אז מה חלמת?

  

ליצירת קשר    שאלות ותשובות