פליטת פה פרוידיאנית

פליטת הפה כמושג תרבותי

פליטת הפה הפרוידיאנית איננה עוד מושג בפסיכואנליזה כי אם כבר מושג תרבותי שיסודו באחת הדוגמאות למעשי הכשל.

אם כך, מהם מעשי כשל ומהי פליטת הפה הפרוידיאנית ?

תגליתו של פרויד בדבר קיומם של תהליכים נפשיים לא מודעים לפני כמאה שנה לא התקבלה בזרועות פתוחות בקרב חלקים גדולים של הקהילייה המדעית והרפואית דאז.

פרויד, בדרכו היסודית והשקדנית פרסם מאמרים המיועדים לעוסקים בפסיכואנליזה, אך לצידם גם טקסטים שיש באפשרותם ליצור היכרות ראשונה עם הפסיכואנליזה ולקרב חלק מהספקנים הרבים אל מה שהוא כינה באותו הזמן "מדע חדש".

הספר – פסיכופתולוגיה של חיי היום יום

באחד מטקסטים אלו, ספר שנקרא "הפסיכופתולוגיה של חיי היום יום"(6) שפורסם בשנת 1901, פרויד מראה בדרכו המיוחדת כיצד שורה של מעשים, תופעות המתרחשות בחייהם של אנשים שהן לכאורה חסרות משמעות, יש להם קשר לתהליכים נפשיים לא מודעים.

מעשים ותופעות אלו נקראו "מעשי כשל" מכיון שבמרבית המקרים היה בהם דבר שנכשל ובהם:

שיכחה זמנית של מילים מוכרות ושמות, פריחה מהזיכרון של משימות שיש לבצע, פליטות פה וקולומוס של מעשי יומיום, טעויות קריאה ואיבוד חפצים והנחתם במקום שגוי. עוד ניתן להכניס לקטגוריה זו תנועות גופניות שבוצעו בצורה מעושה – לכאורה ללא כוונה תחילה וגם זמזום מנגינה ללא מחשבה על כך.

במגוון הדוגמאות הראה פרויד כי אותם עניינים שאף פעם לא זכו להתייחסות מחקרית, העידו כי למעשי הכשל יש מובן – הם הושפעו מתהליך נפשי לא מודע והוא זה שיצר את השיבוש, את מה שנתפס ככישלון. תהליכים נפשיים לא מודעים הם גם אלה שהביאו לפעולה גלויה כמו זמזום מנגינה ואשר ניתן, לעיתים באמצעות חקירה אנליטית פשוטה לדעת את מקורה.

פליטת הפה כמרמזת על תהליך נפשי לא מודע

פליטת הפה כמעשה כשל זכה לפופלריות גדולה, אולי בגלל שכיחותו והקלות בה ניתן להסיק ממנו על הלא מודע. וכיצד ? לאחר שמתרחשת פליטת הפה, יעיר לא אחת מי ששמע את פליטת הפה על משמעות נוספת שהיתה בתוך המשפט. לעיתים ישתרר שקט, ישתחרר צחוק או תהיה מבוכה שמעידים על כך שהשומעים הבינו את המשפט על שתי משמעויותיו, זאת "הרשמית" וזו שנתגלתה על ידי תהליך נפשי נוסף שיש לו כוונה אחרת והוא זה שיצר את השיבוש במילה או במשפט של הדובר.

לפני שנים חלה באופן פתאומי ראש ממשלת ישראל דאז, אריאל שרון, והובהל לבית החולים. יריבו הפולטי באותם ימים, בנימין נתניהו התראיין ואמר כך:" אני שולח מכאן את תנחומי להחלמה מלאה לאריאל שרון". נתניהו קלט מייד כי היתה זו פליטת פה, אולי כתוצאה מתגובת המראיין.

בכל מקרה, פליטת הפה ושני התהליכים הנפשיים שמתגלים נותרו בעינם. האחד אמירה ממלכתית והשנייה, כזו שניתן להניחה כתקווה אישית שהתגבשה בלא מודע.

פרויד הראה כי לגבי מרבית האנשים לא קיימת הגדרה חותכת בין החולה לבריא וכי תהליכים נפשיים המצויים באלו המוגדרים חולים לכאורה קיימים גם בבריאים. מעשי הכשל, חקר החלומות ותחומי מחקר נוספים בפסיכואנליזה היוו דוגמאות לכך.

ובעצם, למעשי כשל רבים ולאו דווקא לפליטות הפה, היה מובן שלא היה ידוע לסובייקט אך שניתן היה לגלות אותו באמצעים אנליטיים. בכך מעשי הכשל היו דומים לסימפטומים הנוירוטים של אלו שהוגדרו אז "חולים" והגיעו לטיפול.